סְפֵקִי אֵינוֹ מִמִּין זָכָר
הוּא נְקֵבָה
וְאוּלַי זוֹ בִּכְלָל
הִיא
שֶׁאֵינָהּ סְגוּרָה עַל עַצְמָה.
סְפֵקִי אֵינוֹ בָּרוּר כַּחַמָּה
הוּא אֵינוֹ יָפֶה כַלְּבָנָה
וְאוּלַי הִיא בָּרָה כַּחַמָּה
יָפָה כַלְּבָנָה.
סְפֵקִי יָכֹל לִהְיוֹת גַּם סְפֵקָתִי
הוּא יָכֹל לִהְיוֹת גַּם סְפֵקוֹ
שֶׁל אַחֵר אוֹ אַחֶרֶת
בִּכְלָל, הוּא תָּמִיד יָכֹל לִהְיוֹת
וְאֵין בִּלְתּוֹ.
סְפֵקִי אֵינוֹ שָׂמֵחַ
הוּא עָצוּב לְעִתִּים תְּכוּפוֹת
וְתָמִיד הוּא יָשָׁן וְזָקֵן
וּמָלֵא קַלּוּת דַּעַת שֶׁנָּטַל
מִיּוֹשְׁבֵי הַקְּרָנוֹת.
סְפֵקִי אֵינוֹ מְבַשֵּׂר דָּבָר
הוּא רוֹאֶה אֶת פְּנֵי הַמְּצִיאוּת
שֶׁהָלְכָה לָהּ עִם הַבְּשׂוֹרוֹת כֻּלָּן
לְמָקוֹם בָּטוּחַ יוֹתֵר.