ישנים

אנשים קמים עכשיו, אבל מעולם לא היו כל כך ישנים כמו עכשיו.

ומתי אצליח אני לתת תנומה לעפעפי נפשי, מתי אוכל גם אני לקום, קימה שלאחר שינה. כולם קמים להצטרף ליום שבא עכשיו חדש ומוסתר יותר מאי-פעם, קמים לחמוס אותו בקימה שינתית זדונית, קמים לגזול את כל מה שחושבים שמגיע להם, אך שטף מים רבים לעולם לא יגיע אליהם, והיום חומק, מסתתר, יוצא כשמגיע הלילה ובאים אנשי סודו, אנשי הערות. ואז נפגש היום עם מאהביו, בהסתר, בהחבא. לאף אחד אסור לדעת על זה.

היום נשוי באופן רשמי לקמים אליו, לישנים בעבודה, בקיוסקים, בעמדות הטלמרקטינג, בקופות הרושמות, במושבי האוטובוס, בספסלי השטיבל, באחוריים המטונפות של האוטו-פח-הזבל, במושב השמאלי של האוטו-מטאטא, בחנות בדים עם חלון הראווה הסדוק, בעמדה לתרופות ללא מרשם בבית המרקחת. נשוי היום לכל אלה, נותן להם שארם, כסותם ועונתם. ולכשמגיע הלילה, אז יחגוג היום עם דודיו המצפים לבואו, אז ימצא שיחה אמיתית, דיבור אחד ער שלא שמע כל היום. אז ימצא ממתינים אליו ולא לחמסו ולעשקו. ולהם יגלה סודו.

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s