אַתְּ בִּשְׁבִילִי כְּמוֹ רְסִיס שֶׁל קְרִיסְטָל
יָקָר
שֶׁהָיָה שֶׁל אִמָּא עָלֶיהָ הַשָּׁלוֹם
וְנִשְׁבַּר.
כְּמוֹ וִירוּס שֶׁל מַחְשֵׁב
שֶׁמּוֹחֲקִים
וְאָז הוּא בָּא עוֹד פַּעַם
וּמוֹחֲקִים.
אַתְּ בִּשְׁבִילִי כְּמוֹ חִיּוּךְ עָקֹם שֶׁל חֲשֹוּךְ יְלָדִים
בִּבְרִית
שֶׁרוֹדֵף עַד שֶׁכֻּלָּם הָלְכוּ הַבַּיְתָה
וְנֶעֱלַם.
כְּמוֹ גָּוֶן שֶׁל מְכוֹנִית
כְּחוּלָה
שֶׁלְּעוֹלָם לֹא אֶקְנֶה שׁוּב מֵאָז
שֶׁנִּגְנְבָה.
אַתְּ בִּשְׁבִילִי כְּמוֹ סִמְטַת הָרְחוֹב בָּהּ גָּרָה
גְּרוּשָׁתִי
שֶׁלְּעוֹלָם לֹא אוּכַל שָׁם לָלֶכֶת מִבְּלִי
שֶׁאַרְגִּישׁ.
כְּמוֹ מַזְכֶּרֶת עָווֹן
שֶׁחֲסֵרָה
אֶת תְּשׁוּקַת הַטֵּרוּף
שֶׁנִּכְבָּה.
כמו זכרון שכבה ונדלק, מותיר טעם מר,
חמקמק.
השתקפות מגדל אור ממרחק, מורה הכיוון,
ממנו ניתק.
כמו טעמו של העיפוש, החלב החמוץ,
שחוזר.
הבזק הרוע, מחשבת החטא, בתוך המצווה,
משתזר.
אהבתיאהבתי