כִּתְבִי לִי שִׁיר הַשִּׁירִים מִשֶּׁלָך
כִּתְבִי לִי אַתְּ
בִּכְתַב יָדֵךְ הַמְּעֻקָּם
אֲגַדֵּר אֶת הַדַּף בִּתְיָלִים
בְּתִקְרַת־זְכוּכִית בִּלְתִּי־עֲבִירָה לַהֲבָנָה.
הֲיִי שׁוֹנָה
לְעוֹלָם אַל תַּחְשְׁבִי לִהְיוֹת מָה שֶׁרָצִיתִי שֶׁתִּהְיִי,
הֲיִי אַתְּ.
עִזְבִי אוֹתִי לִמְנוּחָתֵךְ
חֲיִי בְשָׁלוֹם עַל מִשְׁכָּבֵךְ
בְּלִי זָרִים, פּוֹלְשִׁים, שְׂרוּטִים, קְלוּעִים
בְכַף מֹאזְנֵי־הָעוֹלָם
שֶׁהֵם מַטִּים אוֹתָהּ לְחוֹבָה.
כִּי מָה אֲנִי וּמֶה חַיָּי וּמִי אַתְּ
וּמָה אַתְּ עוֹשָׂה כָאן בַּמָּקוֹם הַמּוּזָר הַזֶּה|
בּוֹאִי מַהֵר! הַבִּיטִי בַחַלּוֹן!
רְאִי אֵיךְ מַלְאָכִים מְקוֹשְׁשִׁים אֶת הָאַשְׁפָּה לַמְּדוּרָה;
זִרְדֵּי אֵשׁ אַהֲבַת הַגֵּיהִנּוֹם:
מִלִּים טוֹבוֹת, עֶלְבּוֹנוֹת וְגַעֲגוּעִים
וּבְכִיָּה אַחַת גְּדוֹלָה.
אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד –
לֹא תִכְבֶּה.
תִּשְׁתּוּ מַשֶּׁהוּ?
שֶׁיִּהְיֶה לָכֶם כֹּחַ לְקוֹשֵׁשׁ-
יֵשׁ לָנוּ שִׁקּוּי אַהֲבָה
עֲשׂוּי דִמְעוֹת־אֵשׁ וְחֹסֶר־הֲבָנָה
וּמַלְמְלוֹת־תַּיִל
וְגַם הַיּוֹם מְסִבַּת־נִשּׂוּאִין.