חודש: ינואר 2017

מנזר צבאות אשם

בְּרֹאשׁ הַמִּנְזָר שֶׁלָנוּ שְׁלֹשָׁה אַחִים:
אָשֵׁם, בָּרֹאשׁ,
וְחָם וְיֶפֶת אַחֲרָאִים עַל הָאַסְפָּקָה.
בְּכָל בֹּקֶר אָנוּ פּוֹתְחִים בִּתְפִלַּת
אָשֵׁם אֲנִי לְפָנֶיךָ
אָשֵׁם אֱלֹהַי.
וְאָשֵׁם רוֹעֵם:
וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ;
אֲנִי אָשֵׁם!
אוֹמֵר אָשֵׁם,
הוּא רֹאשׁ הַמִּנְזָר,
וַאֲנַחְנוּ חוֹזְרִים:
אֲנִי אָשֵׁם!
אֲנִי אָשֵׁם!
אֵין עוֹד מִלְּבַדִּי,
אָשֵׁם!
וְאָשֵׁם, רֹאשׁ הַמִּנְזָר, אֵינוֹ מַסְכִּים:
אֲנִי אָשֵׁם!
הוּא צוֹעֵק בִּדְבֵקוּת נוֹרָאָה.
פַּעַם, בַּוִּדּוּי שֶׁלִּפְנֵי הַשֵּׁינָה
אָמַרְתִּי לְאָשֵׁם
שֶׁלְּעוֹלָם לֹא אוּכַל לַעֲבוֹד אֶת הַשֵּׁם.
אִם אֶהְיֶה אָשֵׁם –
הֲרֵי אֲנִי כְּבָר עוֹבֵד הַשֵּׁם
וְאֵינֶנִּי אָשֵׁם עוֹד בְּדָבָר;
וְאִם אֵינֶנִּי אָשֵׁם –
כְּבָר אֵינֶנִּי עוֹבֵד הַשֵּׁם.
וְאָשֵׁם אָמַר
שֶׁלְּעוֹלָם לֹא אֶהְיֶה אָשֵׁם כְּמוֹתוֹ
וּבְיוֹם הַמָּחָר
כְּבָר נָסַעְתִּי עִם יֶפֶת לְהָבִיא אַסְפָּקָה חֲדָשָׁה שֶׁל
אַשְׁמָה.

אל תגרשו אותה

הִיא בָּאָה תָּמִיד לְעֵת עֶרֶב
שָׁרָה שִׁירִים אֲפֵלִים
מֵהַיַּעַר הִיא בָּאָה
בַּיַּעַר הִיא בּוֹכָה
כְּבָר שָׁנִים אֵין שָׁם יַעַר
רַק גְּדָמִים שְׂרוּפִים.

הִיא דּוֹפֶקֶת בַּחַלּוֹנִי מָוֶת
לוֹחֶשֶׁת בְּאָזְנִי גֶּחָלִים
אֶל הַיַּעַר הִיא רָצָה
לִבָּהּ גָּדוּם עַל כְּתֵפָהּ
כְּבָר שָׁנִים אֵין שָׁם יַעַר
רַק שְׂדוֹת חֲרוּלִים.

אַל תְּגָרְשׁוּ אוֹתָהּ
אַל תְּגָרְשׁוּ אוֹתָהּ
הִיא מִתְגַּעֲגַעַת
הִיא מְחַפֶּשֶׂת אֶת הָעֵדֶן
לוֹפֶתֶת אֶת הַזִּכָּרוֹן.

הִיא טוֹרֶקֶת אֶת הָעֲרָפֶל עַל מָיִם
חוֹבֶצֶת גַּלִּים לְאֵדִים
מֵהַיַּעַר הִיא בָּאָה
אֶל הַיַּעַר הִיא בּוֹכָה
כְּבָר שָׁנִים אֵין שָׁם יַעַר
אַף אֶחָד כְּבָר לֹא כָּאן.

אַל תְּגָרְשׁוּ אוֹתָהּ
אַל תְּגָרְשׁוּ אוֹתָהּ
הִיא מִתְגַּעֲגַעַת
הִיא מְחַפֶּשֶׂת אֶת הָעֵדֶן

רַק הַלֵּב שֶׁלָּהּ בּוֹעֵר שָׁם
הַזִּכָּרוֹן מְסַמֵּם
אַל תְּגָרְשׁוּ אוֹתָהּ
הִיא מְנַקָּה אֶת כְּתָמַי
אַל תְּגָרְשׁוּ אוֹתָהּ
הִיא מִתְנַקָּה מִמֶּנִּי.

תפסיקו כבר לנשק

זוֹבְחֵי אָדָם עֲגָלִים יִשָּׁקוּן
הַיּוֹם יֵשׁ לְנַשֵּׁק עֲדָרִים עֲצוּמִים
הַנְּשִׁיקָה מְרֻבָּה
וְגַם הַזְּבָחִים
לֹא תוֹתִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר
נוֹצְרֵי אָדָם
נוֹצְרִים פִּסּוֹת מַתֶּכֶת
בְּאַ-קַפֶּלָה
זִבְחֵי אָדָם לֹא יִשָּׁקוּן דָּבָר
לְיַד הַקַּפֶּלָה
שְׁתִיקָתָם תְּנַתֵּץ בָּמוֹת
וְהֵן מְנַשְּׁקוֹת אֶת הַחִדָּלוֹן
מִי יֵדַע טַעַם נְשִׁיקָתָהּ שֶׁל בָּמָה
כְּשֶׁנִּצְלִים עַל הַמּוֹקֵד
אֶפְשָׁר לַחֲזֹר לְאֹהֶל מוֹעֵד
לְכָל חַי
יֵשׁ מוֹעֵד
וְאוּלַי גַּם אֹהֶל
אֵין יוֹתֵר נֵרוֹת
בִּמְנוֹרַת הַקָּנִים
מֵאָז שֶׁמָּצְאוּ פַּךְ שֶׁמֶן שׂוּמְשׂוּם
נָצוּר
מַקְפִּיצִים בַּבָּזִיכִים
נִתְחֵי זְבָחִים
וְקִרְעֵי מַתָּכוֹת
תַּפְסִיקוּ כְּבָר לְנַשֵּׁק.

פרפרים

פַּרְפָּרִים
פַּרְפָּרִים
הֵם בְּכָל מָקוֹם
בָּרֹאשׁ
בַּלְּחָיַיִם
כָּל הַלְּחָיַיִם שֶׁלִּי פַּרְפָּרִים,
גַּם שֶׁלָּךְ?
מִי נָתַן לָךְ פַּרְפָּר?
הַאִם תָּבִיאִי לִי אֶחָד,
אָדֹם?
הַאִם תְּשַׁחְרְרִי אוֹתוֹ
מִיָּדֵךְ הַקְּפוּצָה
לַחָפְשִׁי?
הַחֹפֶשׁ שֶׁלִּי רָמוּס
לָעוּס
נָגוּס
מִפִּיּוֹת זְחָלִים
שֶׁלֹּא הִצְלִיחוּ לִהְיוֹת אַמִּיצִים.
בַּבַּיִת שֶׁלָּנוּ
מֻתָּר לִהְיוֹת פַּרְפָּרִים
גַּם כְּשֶׁלֹּא חַלָּשִׁים.
הַאִם אַתְּ חַלָּשָׁה מַסְפִּיק
כְּדֵי לִהְיוֹת פַּרְפָּר?
הַאִם אַתְּ מַסְפִּיק לֹא־חַלָּשָׁה
כְּדֵי לִהְיוֹת פַּרְפָּר?
רַק פַּרְפָּרִים מְשֻׁגָּעִים
עוֹשִׂים חַיִּים
פַּרְפָּרִים חַיָּבִים לְדַלֵּג
לִקְפֹּץ
בֵּין פְּרָחִים
בֵּין מַצָּבִים
בֵּין בָּתִּים
מְלֵאֵי זְחָלִים.
הַבֶּגֶד שֶׁלִּי אָכוּל מֵעָשׁ,
גַּם שֶׁלָּךְ?
מִבַּעַד לְחוֹרִים אֶפְשָׁר לִרְאוֹת אֶת הַשָּׂדוֹת
וְגַם אַתְּ מְדַלֶּגֶת בֵּין שִׁבֳּלִים
שְׁחֹרָה
לְבָנָה
לְהֵיכָן עָף פַּרְפַּר-הַלַּיְלָה
מִיָּדֵךְ?

אל תקחו את הסולם

הַבּוֹקֶר שֶׁלְךָ הוּא הַשֶּׁמֶשׁ
הַמְּלַטֵּף אֶת קוֹלָהּ עַל מִסְגֶּרֶת הַחֲלוֹן
טַלִית מִתְדַּחְלֶלֶת
עַל אַרְבַּע כַּנְפוֹת עֵץ זַיִת שֶׁיָּשֵׁן
אַלְפֵי שְׁנוֹת יָרֵחַ
רַגְלֶיךָ עוֹצְרוֹת זֵיתִים
מוֹשְׁחוֹת בַּשֶּׁמֶן
אֶת עֲלֵי גַּן הָעֵדֶן
מִמַּעֲמַקֵּי בְּאֵר הַמַּיִם
יֶלֶד טָבוּל קוֹרֵא לַמָּשִׁיחַ
הַאִם עָלִינוּ מִן הַבּוֹר?
הַאִם הוּא נָפַל מִן הַקַּרְקַע?
בַּסֻּלָּם עוֹלִים הַמְּשִׁיחִים
יוֹרְדִים הַתּוֹקְעִים בַּשּׁוֹפָר
אַל תִּקְחוּ אֶת הַסֻּלָּם
יַעֲקֹב עוֹד חוֹלֵם חֲלוֹמוֹת
וְגַם הַמַּלְאָכִים אוֹכְלִים עוֹד בֶּן בָּקָר
בְּחֶמְאַת שִׁיאָה
וְלֹא כָּל הָעָם כְּבָר הָיָה בְּסִינַי
הֵם רָצִים הֲלֻמִּים בַּשָּׂדוֹת
מִתְנַשְּׁפִים
אִחוּר שֶׁל יוֹתֵר מֵרֶבַע שָׁעָה נֶחֱשָׁב חִסּוּר
הֵם לֹא מְחַסְּרִים
הֵם מְאַחֲרִים
אַל תִּקְחוּ אֶת הַסֻּלָּם.

 

צילום: אופיר סגל

רק לא אדם כסף

רַק לֹא אָדָם כֶּסֶף!
בְּבַקָּשָׁה, לֹא!
נָא, יֻקָּח לְךָ מְעַט מֵי מִקְוֶה
וְאֶל תַּתִּיז עָלֶיךָ מֵי־חַטָּאת
עָצְמָה גַּבְרִית בִּלְתִּי־מִתְפַּשֶּׁרֶת
כִּבּוּשׁ שֶׁל אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה-שֶׁבַע
גַּם בְּשַׁבָּת וּבְמוֹעֲדֵי יִשְׂרָאֵל
אַל נָא תַּבְחִילֵנִי מִלְּפָנֶיךָ
לָמָּה שֶׁלֹּא תְּנַסֶּה חַוָּה זָהָב?
אִיב, אָדָם אֶנְד אִיב
אֶנְד לִירִ-יקָה
אֲבוֹתֶיךָ הָיוּ צַיָּדִים-לַקָּטִים שֶׁל פִּטְרִיּוֹת
בְּמִדְבַּר סִינַי
רָאוּ אֶת הַקּוֹלוֹת
הַאִם תִּשָּׁכַח בֵּין שׁוּרָה שֶׁל מַקַּ"טִים
שְׁכוּחִים עַל מַדַּף־הָאֲבֵדוֹת
בַּצָּרְכָנִיָּה
סְטַטִּיסְטִיק בְּשׁוּרָה שֶׁל בְּנֵי־אֵלִים
בַּעֲלֵי עָצְמָה גַּבְרִית בִּלְתִּי־מִתְפַּשֶּׁרֶת
קַח אֶת חַוָּה זָהָב
פִּתּוּי בִּלְתִּי־נִגְמָר
שִׁשִּׁים וְשֶׁבַע-שֵׁשׁ
נָא לֹא לְהִתְקַשֵּׁר בְּשַׁבָּת
וּבְמוֹעֲדֵי יִשְׂרָאֵל
וּבְמִדְבַּר סִינַי
אוּלַי אֶקְס שׁוֹקוֹלָד
שׁוֹקוֹלָדִים בְּרֵיחַ כָּזֶה אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בִּמְחִיר טוֹב
בַּתַּחֲנָה הַמֶּרְכָּזִית
רַק לֹא אָדָם כֶּסֶף, בְּנִי הַיָּקָר
רַק לֹא אָדָם כֶּסֶף.

פערפיל

בָּעִיר הַזֹּאת כֻּלָּם אוֹמְרִים הָעִיר הַזֹּאת
כֻּלָּם טְרַנְסִים
קְוִוירִים
חַסְרֵי-
אַ-
דּוּ-
דּוּז פּוּאָה
אוֹ מַי גּוֹוֹד
הָעָם שֶׁלִּי אָבַד
שִׂימוּ לֵב!
אֲנִי אוֹמֶרֶת גּוֹד
כְּמוֹ גוֹדְוִוין
לֹא גַּאד
כְּמוֹ זְרַע גַּד
לֹא רַבִּים יוֹדְעִים זֹאת
בָּעִיר הַזֹּאת
אֲבָל לָמַדְתִּי בְּלִיבֶרְפּוֹאוֹוּל
וְיֵשׁ לִי מִבְטָא בְּרִיטִי
אֲפִילוּ כְּשֶׁאֲנִי דּוֹבֶרֶת גֶּרְמָנִית
אַף אֶחָד
כִּמְעַט
לֹא יָכוֹל לָדַעַת שֶׁאֲנִי יְהוּדִיָּה
גַּם אֲנִי
כִּמְעַט
לֹא יוֹדַעַת שֶּׁאֲנִי יְהוּדִיָּה
אִם אֶתְחַתֵּן עִם בְּרִיטִי
יִהְיוּ לִי יְלָדִים בְּרִיטִים
שֶׁהֵם כִּמְעַט לֹא יְהוּדִים
הַשִּׁין שֶׁלִּי שׁוֹרֶקֶת
כְּשֶׁאֲנִי מְדַבֶּרֶת בְּעִבְרִית הפְּרוֹבִינְצְיַאלִית הַזֹּאת
אֲבָל בְּאַנְגְלִית הִיא מִתְרוֹנֶנֶת
וּבְגֶרְמָנִית הִיא שְׁוַואךְ אוּנְד רוּאִישׁ
שְׁכְcְh
אֲנִי לֹא יוֹדַעַת לְאֵיפֹה אֲנִי רוֹצָה לִנְסֹעַ עַכְשָׁו
סִינְס הָעָם שֶׁלִּי אָבַד
אוֹ מַי גּוֹוֹד
אֲנִי מֵתָה מִזְּמַן
לֹא רַבִּים יוֹדְעִים זֹאת
אֲבָל כְּשֶׁהֵם יֵדְעוּ אֲנִי אֶשְׂרוֹף
אֶת גּוּפָתִי הַמֵּתָה
כְּמוֹ שֶּׁשָּׂרְפוּ אֶת אַיְכְמַן
אַיְchמַן, כַּמּוּבָן – ככככ, שששש
אֲפַזֵּר אֶת אֲפָרִי בְּמִבְטָא בְּרִיטִי
מֵעַל נָהָר מְקֻדָּשׁ
לְתוֹךְ לוֹעוֹת פְּעוּרִים
שֶׁל לִוְיְתָנִים מְהוּהִים
מִסְּעוּדוֹת הַצַּדִּיקִים
לֹא רַבִּים יוֹדְעִים זֹאת
אֲבָל בֶּן הַזּוּג שֶׁלִּי חֲרֵדִי
הוּא עַצְמוֹ לֹא יוֹדֵעַ זֹאת
מֵאָז שֶׁעָזַב וְעָבַר לָעִיר הַזֹּאת
הַלֵּב שֶׁלּוֹ שָׂרוּף מִבִּפְנִים
כְּמוֹ פֶערְפִיל
שֶׁאוֹכְלִים רַק בְּלֵיל שַׁבָּת
וְלֹא בְּיוֹם טוֹב
סִינְס מִי בִּכְלָל רוֹצֶה לֶאֱכוֹל פֶערְפִיל בְּיוֹם טוֹב

כשתפגשי

כְּשֶׁתִּרְצִי לָבוֹא לְכָאן
תִּהְיֶינָה הַדְּלָתוֹת נְעוּלוֹת
טְרוּקוֹת
טְרוּפוֹת בְּמֵימֵי הַיַּמִּים כוּלָּם
אֵין קֵץ לְגַעְגּוּעֵךְ
אֵין תַּכְלִית לְיָפְיֵךְ
נִצָּב יִהְיֶה עַל הַמִּפְתָּן הַסָּחוּף
חֲסַר־תּוֹעֶלֶת
צִיּוּר הָדוּר מִתְנוֹעֵעַ בְּגַאֲוָה עַל עֵץ קוֹקוּס
בְּאִי שֶׁבּוֹ מֵעוֹלָם לֹא הָיְתָה נֶפֶשׁ חַיָּה
וּוַדַּאי לֹא נֶפֶשׁ אֲהוּבֵךְ, שֶׁחָיָה לְעוֹלָם
שִׁירֵךְ לְעוֹלָם לֹא יִכָּתֵב
אַהֲבָתֵךְ תִּהְיֶה אַנְדַּרְטָה
בָּהּ אִישׁ לֹא יַבִּיט
וַדַּאי לֹא אֲהוּבֵךְ, שֶׁאֵין מַבִּיט כָּמֹהוּ
כְּשֶׁתִּפְגְּשִׁי
רֵיק יִהְיֶה הַיְּקוּם
חָרוּךְ
וְרַק רֵיחַ שַׂעֲרוֹ הַשָּׂרוּף יַטְרִיף
וְלֹא יִהְיֶה מִי שֶׁיָּרִיחַ
אֶת הַשִּׁגָּעוֹן
אֲפִילּוּ מְשֻׁגָּעִים לֹא יִהְיוּ
בְּעוֹלָם בּוֹ הוּא אֵינֶנּוּ
אֵין אַף אֶחָד
כְּדֵי לָדַעַת טֵרוּף מַהוּ
רַק שְׁפִיּוּת לֹא־מְדִידָה
שֶׁנּוֹתְרָה לִשְׁמוֹר עַל הָעוֹלָם
טָרוּף.

 

ציור: I miss you, by Tony Sandoval

https://www.facebook.com/efi.wiseman?ref=ts&fref=ts

מלאפום במקום שורוק

פורסם בקונטרס השירה והיצירה "מִגּוֹ", טבת ה'תשפ"ב, 2021, ירושלים

הַיֶּלֶד הַזֶּה גּוֹהֵר עַל הַמַּגְלֵשָׁה
עֵינָיו עֲשׂוּיוֹת פֶּחָם וְיִידִישׁ
רוֹדְפוֹת שְׁבָרִים קְשִׁיחִים
שֶׁל אוֹתִיּוֹת מְנֻפָּצוֹת מִזְּכוּכִית
הַרְבֵּה עַיְנִים וְאַלֶפִים, אִי וְאוּ
חֻלְצָה מְשֻׁבֶּצֶת
מִכְנְסֵי שַׁי שָׁאוּל מְכֻוָּצִים בְּגוּמִי
יֵשׁ לְךָ מְלָאפוּם בַּגוּמִי בִּמְקוֹם שׁוּרוּק
תִּרְאוֹ אֶת הָאִישׁ הַזֶּה
יֵשׁ לוֹ מִכְנָסַיִם קְרוּעִים בְּצֶבַע תְּכֵלֶת
בִּמְקוֹם מִכְנָסַיִם אֲרֻכִּים בְּצֶבַע שָׁחֹר
אִמָּא, מָה הוּא גּוֹי?
יֵשׁ לִי עֵינַיִם עֲשׂוּיוֹת נְשָׁלֵי נְחָשִׁים
בִּמְקוֹם שִׁבְרֵי אוֹתִיּוֹת יִידִישׁ
וְהֵן כְּבָר לֹא רוֹדְפוֹת עַד סוֹף הָעוֹלָם
רַק צוֹלְלוֹת לְתוֹךְ חוֹרֵי הַגֻּלְגֹּלֶת
עַד לַסּוֹף הַמַּר.

צילום: אפרים וייסמן

מי מטהר אתכם

פורסם בגיליון 4 של מגזין "יהי" – כתב עת פואטי־פוליטי, ובמוסף "שבת" של "מקור ראשון", גיליון 1271

אַרַיין אַרוֹיס! לִטְבֹּל וְלָצֵאת!
מַאיֵיר הָרַגְזָן מֵהַמִּקְוֶה רוֹצֶה לְהִכָּנֵס
יְלָדִים! זֶה לֹא בְּרֵכַת שְׂחִיָּה פֹּה!
דִּבְלוּל שְׂעָרוֹת וְקַשְׂקַשִּׂים
שֻׁמָּן וָפֶרֶשׁ
עֶצְבוֹנוֹת וְעֶרְגּוֹנוֹת וְזִכְרוֹנוֹת
כָּל אֶחָד מַכְנִיס מִשֶּׁלּוֹ וְלוֹקֵחַ מִשֶּׁל אֲחֵרִים
נִכְנָסִים עֲרוּמִים
יוֹצְאִים כְּתִינוֹק שֶׁנּוֹלַד
מָה, מִקְוֶה מְטַהֵר אֶת הַטְּמֵאִים?
וּמִי מְטַהֵר אֶת שְׁמִילִי מִיַּלְדּוֹ שֶׁמֵּת בָּעֲרִיסָה
וּמִי מְטַהֵר אֶת הַטֻּמְאוֹת בְּעַצְמָן
וְאֶת הַמִּקְוֶה
אוּלַי צֶ'צֶ'ה, אוֹ מִי יוֹדֵעַ אֵיךְ קוֹרְאִים לוֹ, הָרוֹמָנִי הַזֶּה
שֶׁמְּטַהֵר אֶת רִצְפַּת הַמִּקְוֶה בַּאֲקוֹנוֹמִיקָה
וּמִי מְטַהֵר אֶת הָרוֹמָנִי
וּמִי מְטַהֵר אֶתְכֶם
אוּלַי נָדָב, שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִשְׁקְפֵי פְּרַאדָה, וְגִ'ינְס
וְרַק מִתַּחַת לַמַּיִם אֶפְשָׁר לִשְׁמוֹעַ אוֹתוֹ שָׁר וּבוֹכֶה
אוּלַי דָּוִד, שֶׁלֹּא יוֹצֵא
עַד שֶׁהוּא לֹא חוֹשֵׁב עַל עַצְמוֹ
וְלֹא שׁוֹאֵל
מִי יְטַהֵר אוֹתוֹ.