סְפֵקִי אֵינוֹ מִמִּין זָכָר
הוּא נְקֵבָה
וְאוּלַי זוֹ בִּכְלָל
הִיא
שֶׁאֵינָהּ סְגוּרָה עַל עַצְמָה.
סְפֵקִי אֵינוֹ בָּרוּר כַּחַמָּה
הוּא אֵינוֹ יָפֶה כַלְּבָנָה
וְאוּלַי הִיא בָּרָה כַּחַמָּה
יָפָה כַלְּבָנָה.
סְפֵקִי יָכֹל לִהְיוֹת גַּם סְפֵקָתִי
הוּא יָכֹל לִהְיוֹת גַּם סְפֵקוֹ
שֶׁל אַחֵר אוֹ אַחֶרֶת
בִּכְלָל, הוּא תָּמִיד יָכֹל לִהְיוֹת
וְאֵין בִּלְתּוֹ.
סְפֵקִי אֵינוֹ שָׂמֵחַ
הוּא עָצוּב לְעִתִּים תְּכוּפוֹת
וְתָמִיד הוּא יָשָׁן וְזָקֵן
וּמָלֵא קַלּוּת דַּעַת שֶׁנָּטַל
מִיּוֹשְׁבֵי הַקְּרָנוֹת.
סְפֵקִי אֵינוֹ מְבַשֵּׂר דָּבָר
הוּא רוֹאֶה אֶת פְּנֵי הַמְּצִיאוּת
שֶׁהָלְכָה לָהּ עִם הַבְּשׂוֹרוֹת כֻּלָּן
לְמָקוֹם בָּטוּחַ יוֹתֵר.

נעשינו פגרים.

מתים, מעלים סירחון גופות מצחין, מלאים ברימות הספק האוכלות בביטחון חסר פקפוקים את גופותינו.

תחת אברים מתים הושמו פרוטזות, כואבות, מייסרות, בלתי תואמות למראה. פרוטזות הרעל, מזינות בפרוטזיוּת את שנותר, מאביסות את החי במזון המתים.

דממת מוות שרתה על הכל, רק רעש לסתות הרימות נשמע באוויר הדחוס מריח. ומה שנותר מהכל, הוא רעש הגופות המתות, מתפצחות בלסתות קטנות של רימות כל-יודעות הלועסות בשר בשיניים מסופקות.

ובמורד עוד מתגלגלות הפרוטזות.

הרגע הזה שיכול להיות הבא, ספק סובב סיפוק שממלא.
עזוב אותי לנפשי, הפחד מלאהוב, כי אולי נחדל לעשות זאת יותר. השלך אותי לשלוותי, החשש מגבול ומידה.
טומאה וטהרה משמשות בערבוביה, הופכות את הטענה לכתר. והכתר הפוך, או ישר, ומי ישים קץ למיצרי. רק אתה, או אני, או איך שלא נקרא לזה.
וספר התורה שבנפשי קורא לי לאהוב, להתפשט. ומי יודע אם אחר כל האהבה, אוכל עוד לאהוב באמת.
קרב אותי אלי, א-לוהי אמת, שאדע אהבת אמת שאין אחריה עוד אהבה. שתהיה שורש לכל הבאות אחריה, חכמות ונביאות ככל שתהיינה.
הבהר את שמי לְבָטַי, שיהיו ראויים לשם הַלֶבֶט, רק טרם לְחַש לי בשקט, מי הוא הַלֶבֶט המנדד שנותַי. ואַיֵּה יִמָצֵא לי ספק משובח מזה, שאמצא בו מזור לספק קודם, חיוור ושקרני.
האצל, ברא, יצור ועשה לי קנאות אמיתית של קנאים, מעוותת מחושך ומוטרפת מאור, ואז אצעק, ואהיה בטוח כמו שלא הייתי מעולם.
גלה לי את ספר התורה שלי, שיהיה בטוח בעצמו וכל יודע, ותן לי תפילות שמִחות, תפילות בהירות-מתלבטות-אמיתיות-מסופקות.
כפר לי על חטאים המתפרצים כברק, ועל חטאים המנקרים כגשם וכשלג, כשנים ילבינו.

וְעַל כּוּלָם, אֱלוֹהַּ סְפֵקוֹת, סְלַח לִי, מְחַל לִי, כַּפֶּר לִי.