שירה

קישוטי כלה

בַּיּוֹם הַהוּא יָצָאתִי לַשָּׂדֶה
נֶצֶץ לֵב הַשֶּׁמֶשׁ זָהַר בְּחֶלְקַת הַפִּלְפְּלִים
נִגּוּנֵךְ הָיָה רוֹקֵד בְּבֹר הַמַּיִם
אַחַת וּשְׁתַּיִם
אַחַת וְשָׁלוֹשׁ
אַחַת וְאַרְבַּע
וַאֲנִי הָיִיתִי נוֹלָד אָז
וּסְבִיבִי רֵיחַ הַטַּחַב הַמַּרְוֶה
וּמַרְוָה שׁוֹגָה בִּדְבַשׁ זַעְתָּר בְּכוֹס הַתֵּה הָרוֹתֵחַ
הִתְעָרֵב רֵיחָהּ בְּרֵיחַ צֶמֶר הַטַּלִּית הַמְּיֻזָּע
שְׁנוֹת תְּפִלָּה
שְׁנוֹת זֵעָה
שְׁנוֹת דָּמִים
רָתְחוּ, לִבְלִי שׁוֹב
בַּלַּיְלָה הַהוּא יָצָאתִי שׁוּב לְבוֹר הַמַּיִם
דְּחוּקִים־מְשֻׁגָּעִים
וַאֲנִי שִׁכּוֹר, לֹא מִיַּיִן
מִוִּיסְקִי
וּמֵאַהֲבָתֵךְ שֶׁרָתְחָה בִּי שׁוּב רַק פַּעַם אַחַת
אַחַת וּשְׁתַּיִם
אַחַת וַחֲמִישִׁים קִשּׁוּטֵי כַּלָּה
הַשַּׁחַר כִּמְעַט עָלָה
בָּרַח מֵאֵד הַמֻּנָּח עַל הַחַלּוֹנוֹת
וַאֲנִי רָדַפְתִּי בָּרְחוֹבוֹת
אַחֲרַיִךְ, הַיָּפָה מִכֻּלָּן
דָּמִים בְּדָמִים נָגְעוּ
כְּתָרִים בִּכְתָרִים רָקְדוּ
הֲלֹא תֵּדְעִי כִּי שָׁבוּעוֹת הַיּוֹם.

לשמם

אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ
אֵיך נַכְלִיב נְשָׁמָה בְּגוּף
וּנְשָׁמָה אָיִן
וְצֶלֶם אֱלֹהִים הָיָה לְצֵל–
מָוֶת בְּחַיִּים אוּלַי נַכְלִיב?
אֲבָל כְּבָר הֵמַתָּ
וְתָלִיתָ נְשָׁמוֹת לְכוּדוֹת
בֵּין דֶּכֶא לְעָשֹור
כַּפֶּר נָא עַל הַכְּפוֹר
עַל הַמַּחְסוֹר
עַל הַמַּחְזוֹר הַמַּרְקִיב עוֹלָם
וּבוֹרְאוֹ מֵחָדָשׁ לְחַיֵּי גֵּיהִנֹּם
אוֹרוֹת – לְאֹפֶל
לְשֵׁם מָה?
לְשֵׁם מִי?
מָה אָנוּ, מֶה חַיֵּינוּ, מָה מוֹתֵנוּ
לְנִדָּה הָיִינוּ
אֲבָל פָּסְקוּ דָּמֵינוּ
וְעַכְשָׁו נוֹתַרְנוּ כֶּתֶם עַל דִּירָתְךָ בַּתַּחְתּוֹנִים
אֵין בָּנוּ מַעֲשִׂים
בְּמִי יֵשׁ
רַק בְּאֹהֲבַי יֵשׁ, לְהַנְחִיל
וְאַתָּה מַנְחִיל לְכֻלָּם יֵשׁ
כֻּלִּי יֵשׁ
אַף כִּי אֵין לִי חֵלֶק וְנַחֲלָה בְּעוֹלָמְךָ
לוּ רַק הָיְתָה זֹאת שְׁעַת נְעִילָה
אֵלֶּה חַיִּים שְׁלֵמִים נְעוּלִים
עֲקוּדִים וְנֶעֱקָדִים בָּעֲלִילָה
עַל עִלּוּי שְׁמֶךָ
לְשֵׁם מָה?
לְשֵׁם מִי?
הֲלֹא שְׁמֵנוּ קָרָאתָ בִּשְׁמֶךָ
אִם לֹא לְמַעֲנֵנוּ
עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ
לְמַעַן הַטְּבוּחִים לֹא־עַל יִחוּד שְׁמֶךָ
הַהֲרוּגִים סְתָם כָּך
מִתַּחַת לַפַּחִים בַּתַּחֲנָה הַמֶּרְכָּזִית
הַחוֹלְמִים עַל יֹפִי וְאֵינָם נוֹשְׂאִים עוֹד אֶת הָעֹנִי
הַלֹּא־כְלוּם
הַנִּרְקָבִים בְּבָתֵּיהֶם לְלֹא מוֹדָע
וּכְלָל אֵין לָהֶם שֵׁם
אִם לֹא לִשְׁמֶךָ
לִשְׁמָם.

על מזבח החסידות

נִחוֹחַ מְלָפְפוֹן וְעַגְבָנִיָּה עַל שְׂפָתֶיךָ
בְּעֶשֶׂר עִם פֵיגִי, אַחֲרֵי כּוֹלֵל־עֶרֶב
וּמִצְחֲךָ מֵאִיר אֶת הָרְחוֹב בְּאִי־עֶגֶב
לִפְנֵי, וְאַחֲרֵי, וּמָה שֶׁבֵּינֵיהֶם וּבֵינוֹתֶיךָ
קֹדֶשׁ קָדָשִׁים שֶׁל קֶשֶׁב
תְּפִלֶּיךָ מַטִּיפוֹת דַּם נְעוּרִים
בִּכְלִי שָׁרֵת בַּצָּפוֹן
עַל מִזְבַּח חַטָּאת מְחֻטָּא בְּפוֹרְמָלִין
הַמַּדְרִיךְ אָמַר שֶׁזֶּה יַעֲבוֹר
נִקְרָא לוֹ זוּשָׁא
נִקְרָא לוֹ שְׁלֹמֹה
נִקְרָא לוֹ שַׁלְמֵי־קְטֹרֶת־חֶלְבְּנָה
נִקְרָא לוֹ אַחֲרֵי
אֶת הַלִּפְנֵי נִקְבּוֹר תַּחַת שִׁכְבוֹת הַדְחָקָה קְדוֹשׁוֹת
בְּקֶבֶר הָאַחִים הָעֲנָקִי שֶׁבֵּינֵיהֶם.

רבם אופיר

אַתֶּם מְזֻעֲזָעִים וְנִרְעָשִׁים
וּמוֹדֶרְנִיִּים וְשַׁמְרָנִיִּים
וּמְקוֹנְנִים עֲלֵי מְלִיצוֹת וְעִתּוֹנִים:
רַבָּם דָּקְרוּ.
בָּעֲצֶרֶת הַמְחָאָה הָאַחֲרוֹנָה
שֶׁהִתְקַיְּמָה בְּלִבִּי הַלֹּא־מְזֻעֲזָע
הִשְׁתַּתֵּף גַּם הָאִישׁ הַמְטֹרָף בַּחֶדֶר הַשְּׂמָאלִי בְּתוֹכִי
(אֲנִי קֹרֵא לוֹ אוֹפִיר, וְלִפְעָמִים רַבָּם אוֹפִיר)
הִנְהֵן שׁוּב וָשׁוּב
רֵיחַ הַמָּטָר הַגָּרוּס עַל הַדֶּשֶׁא הָיָה נִשָּׂא בָּרוּחַ
(הַלְוַאי שֶׁהָיְתָה יְרוּשַׁלְמִית)
אַתָּה לֹא מִכָּאן, אָמַר לִי אוֹפִיר
אַתָּה לֹא מִכָּאן, אָמַרְתִּי לְאוֹפִיר
אַחַר כָּךְ חָמַקְנוּ מִשָּׁם בְּצַעֲדֵי רִקּוּד
לְקֹל מַבָּטֵי הָאַבְרֵכִים
בַּחֶדֶר הַשְּׂמָאלִי כָּתַבְנוּ קִנָּהּ עַל מוֹתוֹ שֶׁל הַסּוּבְּיֵקְט
הֶחְזַקְנוּ יָדַיִם עַד שֶׁאוֹפִיר נִרְדַּם
וְאָז, כְּתָמִיד, דָּקַרְתִּי אוֹתוֹ בִּדְבֵקוּת וּפִזַּמְתִּי:
רַבָּם דָּקְרוּ, יָא רַבִּי.
בְּעֶזְרַת הַנָּשִׁים הַחֲסוּדָה שֶׁל נְשׁוֹת סְלוֹנִים
(הַמְּאֻשָּׁרוֹת וְלֹא חֲסֵרוֹת כְּלָל)
דָּקְרָה אִמִּי אֶת הַסִּדּוּר בִּתְפִלּוֹת לְעִלּוּי נִשְׁמָתִי
עַכְשָׁו, כְּשֶׁאוֹפִיר אֵינֶנּוּ, הַכֹּל קַל יוֹתֵר:
אִמִּי, הַדְּקִירָה, הָעִלּוּי וְהַמָּוֶת
וְרֵיחַ הָרָקָב הַמָּתוֹק שֶׁל הַנְּשָׁמוֹת הַדְּרוּסוֹת
פְּזוּרוֹת כְּרִגְבֵי חֹרֶף מְשַׁכְּרִים עַל הַכְּבִישׁ הֶחָסוּם בָּעֲצֶרֶת הַמְחָאָה
נְקָבוֹת־נְקָבוֹת, חֲלוּלוֹת־חֲצָצוֹת
אֲנִי מִתְגַּעְגֵּעַ לְרַבָּם אוֹפִיר
לְקֹל הַבּוֹרְדּוֹ־יַיִן שֶׁלּוֹ שֶׁיְּנַגֵּן עוֹד פַּעַם אַחַת אַחֲרוֹנָה:
אַתָּה לֹא מִכָּאן.

גוף ראשון

כַּמָּה גּוּף רִאשׁוֹן יֵשׁ בִּי
מֵאָז שֶׁנֶּעֱלַמְתִּי.
כַּמָּה אֲנִי וַאֲנִי וַאֲנִי וְעָנִי
מִסְכֵּן
מְסַכֵּן אֶת חַיֵּיכֶם.

לשמך

פורסם בקונטרס השירה והיצירה "מִגּוֹ", טבת ה'תשפ"ב, 2021, ירושלים

זְכֹר אַלְפֵי תְּפִלּוֹת הָאָבְדָּן
כְּשֶׁשָּכַבְתִּי בַּחֶדֶר פְּרַקְדָּן
וּבִקַּשְׁתִּי: תִּתֵּן חֲסִידְךָ לִשְׁאוֹל
וְלֹא שָׁעִיתָ לִגְאוֹל
אוּלַי אֵין שְׁאוֹל מַסְפִּיק
אוּלַי אֵין חָסִיד מַסְפִּיק
זְכֹר אַלְפֵי דְּמָעוֹת שְׁתוּקוֹת בְּבוֹרוֹת
שָׁם הָיוּ עַצְמוֹת נִשְׁמוֹתַי פְּזוּרוֹת
חֲנוּקוֹת עַל יְדֵי עֲרִיצֶיךָ
שֶׁזִּמַּרְתִּי לִכְבוֹדֶךָ
בְּנֵבֶל, בְּחָלִיל וּבְסִינְתִּי שֶׁל מוֹג
בְּעָשׂוֹר יָגֵעַ אֲשֶׁר בְּעָשָׁן נָמוֹג
הַנְּשָׁמָה כְּבָר לָךְ
גַּם אֶת הַגּוּף קַח
בְּיִידִישׁ הַכֹּל לָךְ
בֶּייגַלַאךְ
חֵיינְדַלַאךְ
בְּעִבְרִית הַכֹּל לִי
בִּיסְלִי
אִם אֵין אֲנִי לִי מִי לִי
בְּיִידִישׁ אֲנִי רוֹצֶה לָמוּת
בְּעִבְרִית אֲנִי חֲסַר מַשְׁמָעוּת
אֶת הַגּוּף קַח לָךְ
אֶת הַזְּלִילָה וְהָעֶצֶב וְהַגַּאֲוָה
וְהַיִּידִישׁ וְהַשְּׁטְרַיימְלַאךְ
אֶת הַנְּשָׁמָה הָשֵׁב לִי
אֶת הַגַּעְגּוּעַ וְהַלֵּב וְהַתַּאֲוָה
לִשְׁמֶךָ.

תפילה ליעקב

תְּפִלָּה לְיַעֲקֹב, כִּי לֹא נוֹתְרוּ בִּי עוֹד תְּפִלּוֹת
אָכֵן, גָּדַל עֲוֹנְךָ מִנְּשׂוֹא
בְּתוֹרָתְךָ כָּתוּב: לֹא יַחְפֹּר בּוֹר –
אֶלָּא אִם כֵּן הִרְחִיק מִכֹּתֶל חֲבֵרוֹ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים,
וְסָד בַּסִּיד,
שֶׁלֹּא יְרַפֶּה אֶת הַקַּרְקַע
וְאִלּוּ אַתָּה חָפַרְתָּ בּוֹר
בְּאֶמְצַע קַרְקָעִית הַהֲוָיָה
וְלֹא הִרְחַקְתָּ דָּבָר
וְאַיֵּה הַסִּיד?
וּמָה שֶׁהִרְחַקְתָּ – עָשִׂיתָ כְּדֵי שֶׁלֹּא יַחֲזֹר
כָּל הַיֹּפִי הַזֶּה
וּמֵאָז לֹא חֲדֵלָה הַקַּרְקַע לִרְפּוֹת
וְהַכֹּל חָרוּשׁ בּוֹרוֹת־בּוֹרוֹת.

בָּרָאתָ בַּגָּן עֵץ חַיִּים
אֲבָל מִיָּד לָחַשְׁתָּ לִנְחַשׁ מָוֶת
וּמֵאָז לֹא חֲדֵלִים הַחַיִּים לָמוּת
אֲנַחְנוּ מֵתִים
וַאֲפִילוּ לִטּוֹל נַפְשֵׁנוּ אָסַרְתָּ
שֶׁלֹּא נָמוּת עוֹד יוֹתֵר
אֲבָל אֵיךְ אֶפְשָׁר לָמוּת עוֹד יוֹתֵר
כָּל הַמָּוֶת הַזֶּה.

חָפַרְתָּ בּוֹר בְּלֶב אִישׁ וְאִשָּׁה
לְמַעַן יִרְפּוּ כָּל חַיֵּיהֶם בְּגַעְגּוּעַ
וּמֵאָז לֹא חֲדֵלִים הַלְּבָבוֹת לִרְפּוֹת
כָּל הָרָע הַזֶּה.

חָפַרְתָּ רָע, צִמְצַמְתָּ טוֹב
וּמֵאָז מִי יִמָּלֵט מֵאֵימַת הַדִּין
וְאֵין דִּין, וְאֵין דַּיָּן
וְאֵין רָע, וְאֵין טוֹב
חָשַׁקְתָּ בַּתַּחְתּוֹנִים
רִפִּיתָ עֶלְיוֹנִים
חָפַצְתָּ בִּמְלוּכָה
שִׁבַּרְתָּ כֵּלִים
הֶעֱנַקְתָּ שַׁבָּת
הִשְׁבַּתָּ נֹעַם
הִרְקַעְתָּ בְּרִיּוֹת לַשָּׁמַיִם בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה
מִהַרְתָּ לְהַסִּיג לֵב בַּחֹרֶף בְּאֵימַת הַיְּצִירָה
הִגְדַּלְתָּ לְקָבְרֵנוּ בְּמִדּוֹת שֶׁבַע
הִלְבַּנְתָּ פָּנֵינוּ בְּגַסּוּת הַטֶּבַע
כָּל הַטֶּבַע הַזֶּה.

הָרוֹצֶה לְשַׁקֵּר – יַרְחִיק עֵדוּתוֹ
וְאַתָּה – חוֹתָמְךָ אֱמֶת, תוֹרָתְךָ אֱמֶת וְשִׁמְךָ אֱמֶת
וְאֵינְךָ מַרְחִיק דָּבָר
כִּי לֹא נוֹתַר דָּבָר
אַף לֹא גַּעְגּוּעַ אֶחָד
אַף לֹא אֶחָד
כָּל הָאֱמֶת הַזֹּאת.

בּוֹרוֹת־בּוֹרוֹת
דּוֹרוֹת־בּוֹרוֹת
כָּל הָרִפּוּי הַזֶּה
רַפֵּנוּ וְנִרְפֶּה, חָפְרֵנוּ וְנֵחָפֵר
רַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ: יֵשׁוּעַ הַנּוֹצְרִי – בְּצוֹאָה רוֹתַחַת נִדּוֹן
אֲבָל לֹא אָמְרוּ כִּי הַבְּרִיּוֹת כֻּלָּן – בִּכְלוּם נִדּוֹנוֹת
בִּכְלוּם
קַר כַּקֶּרַח.

מי את

מִי אַתְּ
פּוֹגֵשׁ בָּךְ לְעִתִּים מִתְרַחֲקוֹת
אֲהֻבָתִי, יוֹנָתִי, תַמָּתִי
מֵיתָר נִשְׂרָג עַל תֵּבָה
קְדֵשָׁתִי, קְדֻשָּׁתִי, קְדוֹשָׁתִי
תִי
שֶׁלִּי שֶׁלִּי
שֶׁלִּי וְשֶׁלָּכֶם שֶׁלָּהּ הוּא
(תִי)
מִי אַתְּ
אַתְּ דִּמְעָה נוֹטֶפֶת עַל נֵר שַׁבָּת בְּהַדְלָקַת הַנֵּרֹת
אַתְּ לְבָנָה מִתְמַעֶטֶת
אַתְּ הֵיכָל הַגְּוָנִים כֻּלָּם
מִי אַתְּ
שֶׁמִּישֶׁהוּ כְבָר יַשְׁקֶה אֹתִי בְסוֹדֵך
יַעֲטֹף אֶת נִשְׁמָתִי בְנִשְׁמָתֵך
אֲנִי וַאֲנִי וָאֳנִי
אַתְּ וְאַתְּ וְאַתְּ וְאַתְּ
כָּל הָרְצוֹנוֹת הָאֵלֶּה שֶׁיְּסוֹדָם בֶּעָפָר וְסוֹפָם לֶעָפָר
וּמִי אָתְּ
מַעְיָן חָתֻם
גַּן נָעוּל
רַק אָז כְּשֶׁחָדַלְתִּי אֱהֹב
חָדַלְתִּי אֹתָךְ
יָדַעְתִּי אֹתָךְ
יָדַעְתִּי אֶת עַצְמִי
שָׁעָה שֶׁל עוֹלַם הַנְּשָׁמוֹת

מִי אַתְּ. צילום: אופיר סגל.

מִי אַתְּ. צילום: אופיר סגל.

להיות

מָה אַתָּה רוֹצֶה לִרְאוֹת כְּשֶׁתִּהְיֶה?
אוּלַי אֶת אָבִיךּ הַבּוֹכֶה בְּמִטָּתוֹ עַל בְּנוֹ שֶׁנָּבַל, קָמַל וְהִשְׁתַּמֵּד
אוּלַי אוֹתִי שֶׁשּׂוֹנֵא אוֹתְךָ וְרוֹצֶה בְמוֹתְךָ
(וְאַתָּה זֶה בְּעֶצֶם אֲנִי)
אוּלַי אֶת אִמְּך הַשּׁוֹחָה עַל כִּתְפֵי הַצָּהֳלָה וְנִתֶּכֶת בְּבֹא הַסְּתָו
מָה אַתָּה רוֹצֶה לִהְיוֹת כְּשֶׁתִּהְיֶה גָּדוֹל?
זוֹ שְׁאֵלָה שֶׁל גְּדוֹלִים שֶׁשָּׁאֲלוּ אוֹתָם כְּשֶהָיוּ קְטַנִּים
אֲנִי רוֹצֶה לִהְיוֹת גִיטָרָה
וְכִנּוֹר
אֲנִי רוֹצֶה לִהְיוֹת תַּאֲוָה שֶׁנִּפְסְקָה בְאֶמְצָעָהּ וְהָיְתָה לְתַעֲנִית הָרַאֲבַ"ד
אֲנִי רוֹצֶה לִהְיוֹת מְשׁוֹרֵר שֶׁשָּׁכַל אֶת שִׁירָתוֹ
אַתְּ תִּהְיִי כְּתוּבָה
גְּרָפִיטִי עַל הַקִּיר
צוּרָה מְצֻיֶּרֶת
וַאֲנִי הַחֹמֶר
אֲנִי לֹא רוֹצֶה לִהְיוֹת כְּלוּם
וְזֶה מַה שֶׁאֲנִי רוֹצֶה לִהְיוֹת
כְּשֶׁאֶהְיֶה.

להיות

כְּשֶׁאֶהְיֶה. צילום: אופיר סגל.

אין אלמוגות בכלל

פורסם בעיתון 'כביש אחד', כסליו תשע"ה, דצמבר 2014

לְעוֹלָם לֹא אֶהְיֶה אַלְמוֹג
גַּם לֹא שׁוּנִית
וַאֲפִילוּ לֹא סְתָם אַצָּה
לְכָל הַיּוֹתֵר אוּכַל לִהְיוֹת
זֶה שֶׁלֹּא יִהְיֶה
אַלְמוֹג.
פַּעַם הָיִיתִי אַלְמוֹגָה
אַחַר כָּךְ הָיִיתִי אַלְמוֹג
לֹא אַלְמוֹג אַלְמוֹג
רַק אַלְמוֹגָה שֶׁהָיְתָה
אַלְמוֹג
אַחַר כָּךְ לֹא הָיִיתִי
עוֹד.
"אֵין אַלְמוֹגוֹת בִּכְלָל"
אָמְרוּ הַשּׁוֹמְרִים בַּכְּנִיסָה
שֶׁלֹּא הִרְשׁוּ לִי
לִהְיוֹת
בְּאֶרֶץ הָאַלְמוֹגִים.
"לֹא הָיוּ אַלְמוֹגוֹת אַף פַּעַם"
צָעֲקוּ חָזָק חָזָק
לְהַרְאוֹת שֶׁלֹּא יִתָּכֵן.
מֵעוֹלָם לֹא רָאִיתִי אַלְמוֹגוֹת
בְּאֶרֶץ הָאַלְמוֹגִים
רַק אֵלֶּה שֶׁלֹּא הָיוּ
אַחַר שֶׁהָיוּ
לְאַלְמוֹגִים.
"אֵין אַלְמוֹגוֹת בִּכְלָל"
צָעַקְתִּי חָזָק חָזָק
"לֹא הָיוּ, לֹא הוֹיוֹת וְלֹא יִהְיוּ"
צָרַחְתִּי מְאֹד מְאֹד
לְהַרְאוֹת שֶׁלֹּא תִּתָּכֵן
הֱיוֹת שֶׁל אַלְמוֹגוֹת
בְּאֶרֶץ הָאַלְמוֹגִים.