תפילות

תפילה ליעקב

תְּפִלָּה לְיַעֲקֹב, כִּי לֹא נוֹתְרוּ בִּי עוֹד תְּפִלּוֹת
אָכֵן, גָּדַל עֲוֹנְךָ מִנְּשׂוֹא
בְּתוֹרָתְךָ כָּתוּב: לֹא יַחְפֹּר בּוֹר –
אֶלָּא אִם כֵּן הִרְחִיק מִכֹּתֶל חֲבֵרוֹ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים,
וְסָד בַּסִּיד,
שֶׁלֹּא יְרַפֶּה אֶת הַקַּרְקַע
וְאִלּוּ אַתָּה חָפַרְתָּ בּוֹר
בְּאֶמְצַע קַרְקָעִית הַהֲוָיָה
וְלֹא הִרְחַקְתָּ דָּבָר
וְאַיֵּה הַסִּיד?
וּמָה שֶׁהִרְחַקְתָּ – עָשִׂיתָ כְּדֵי שֶׁלֹּא יַחֲזֹר
כָּל הַיֹּפִי הַזֶּה
וּמֵאָז לֹא חֲדֵלָה הַקַּרְקַע לִרְפּוֹת
וְהַכֹּל חָרוּשׁ בּוֹרוֹת־בּוֹרוֹת.

בָּרָאתָ בַּגָּן עֵץ חַיִּים
אֲבָל מִיָּד לָחַשְׁתָּ לִנְחַשׁ מָוֶת
וּמֵאָז לֹא חֲדֵלִים הַחַיִּים לָמוּת
אֲנַחְנוּ מֵתִים
וַאֲפִילוּ לִטּוֹל נַפְשֵׁנוּ אָסַרְתָּ
שֶׁלֹּא נָמוּת עוֹד יוֹתֵר
אֲבָל אֵיךְ אֶפְשָׁר לָמוּת עוֹד יוֹתֵר
כָּל הַמָּוֶת הַזֶּה.

חָפַרְתָּ בּוֹר בְּלֶב אִישׁ וְאִשָּׁה
לְמַעַן יִרְפּוּ כָּל חַיֵּיהֶם בְּגַעְגּוּעַ
וּמֵאָז לֹא חֲדֵלִים הַלְּבָבוֹת לִרְפּוֹת
כָּל הָרָע הַזֶּה.

חָפַרְתָּ רָע, צִמְצַמְתָּ טוֹב
וּמֵאָז מִי יִמָּלֵט מֵאֵימַת הַדִּין
וְאֵין דִּין, וְאֵין דַּיָּן
וְאֵין רָע, וְאֵין טוֹב
חָשַׁקְתָּ בַּתַּחְתּוֹנִים
רִפִּיתָ עֶלְיוֹנִים
חָפַצְתָּ בִּמְלוּכָה
שִׁבַּרְתָּ כֵּלִים
הֶעֱנַקְתָּ שַׁבָּת
הִשְׁבַּתָּ נֹעַם
הִרְקַעְתָּ בְּרִיּוֹת לַשָּׁמַיִם בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה
מִהַרְתָּ לְהַסִּיג לֵב בַּחֹרֶף בְּאֵימַת הַיְּצִירָה
הִגְדַּלְתָּ לְקָבְרֵנוּ בְּמִדּוֹת שֶׁבַע
הִלְבַּנְתָּ פָּנֵינוּ בְּגַסּוּת הַטֶּבַע
כָּל הַטֶּבַע הַזֶּה.

הָרוֹצֶה לְשַׁקֵּר – יַרְחִיק עֵדוּתוֹ
וְאַתָּה – חוֹתָמְךָ אֱמֶת, תוֹרָתְךָ אֱמֶת וְשִׁמְךָ אֱמֶת
וְאֵינְךָ מַרְחִיק דָּבָר
כִּי לֹא נוֹתַר דָּבָר
אַף לֹא גַּעְגּוּעַ אֶחָד
אַף לֹא אֶחָד
כָּל הָאֱמֶת הַזֹּאת.

בּוֹרוֹת־בּוֹרוֹת
דּוֹרוֹת־בּוֹרוֹת
כָּל הָרִפּוּי הַזֶּה
רַפֵּנוּ וְנִרְפֶּה, חָפְרֵנוּ וְנֵחָפֵר
רַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ: יֵשׁוּעַ הַנּוֹצְרִי – בְּצוֹאָה רוֹתַחַת נִדּוֹן
אֲבָל לֹא אָמְרוּ כִּי הַבְּרִיּוֹת כֻּלָּן – בִּכְלוּם נִדּוֹנוֹת
בִּכְלוּם
קַר כַּקֶּרַח.

תהום רובצת תחת

שכח מהכל, זכור רק את שהיה ולא את שניסה להיות. לא ראית מעולם, שכן לא היו דברים מעולם.

לא הלכת על חבל מתוח על פני תהום רובצת תחת, שהתהום איננה אלא בתהום ולא מחוצה לה. ואין אף אחד יכול לראות התהום אלא אתה, וכל ראייתך כדי שתבין שאין תהום כלל. ואין אלה יכולים לראות בך כלום, ומשראו, שוב אין מנוחתם שלמה, שגם הם מתחילים לראות התהום, ואין באפשרותם לומר שאינה קיימת, כי הם התהום. וכך מתייסרים עד שנופלים לתהום עמוקה אף יותר ואז שוב אינם רואים התהום, או שעולים למקום החבל ומבטלים התהום מעיקרה עד שלא ראו מעולם תהום.

ואל תיירא עצמך מן הפנים, שאין אלו אלא פניך שלך, ובחלק הטוב שבהן הרי הן בחזקת כַּשְרות, ובחלק שאינו מעולה הרי הוא איננו, ואין כוונתו אלא להתחפש בפניך ולהראות לך פנים שתחשוב שיש פנים.

ואל תשים אל ליבך לא הצער ולא הבכי ולא הקלות המעושה ולא הדמעות החנוקות בגרון ולא הרִיק ולא המְלֵאוּת, שכל אלו טבעם למָשְכְך אליך, ובאו תחת זה למשכך מחוץ אליך שתֵּעָשֶה הֵם, במקום שיעמדו תחת ידך.

ולא יבוא אדם ויצחק לך, שאין אתה נותן מקום לצחוקו. ואף לצחוקך אל תתן מקום אלא בשעת צורך גדול.

ולא יהא הכל אלא כמבטש ולא כבועט, ולא ככועס אלא כטוען כה וכה, ולא כמצליף אלא כמהנהן.

ויהא הכל נחת רוח.

ותחשוב בָּזֶה ולא בשעבר ובבא.

והיה מרכבה לציורים המציירים בך, כדף חלק וכמסך מגע.

וסתום ופתח, חתום ופתוק, והפוך בה כל הימים, ואולי ואולי.

 

ספק תפילה לספק

הרגע הזה שיכול להיות הבא, ספק סובב סיפוק שממלא.
עזוב אותי לנפשי, הפחד מלאהוב, כי אולי נחדל לעשות זאת יותר. השלך אותי לשלוותי, החשש מגבול ומידה.
טומאה וטהרה משמשות בערבוביה, הופכות את הטענה לכתר. והכתר הפוך, או ישר, ומי ישים קץ למיצרי. רק אתה, או אני, או איך שלא נקרא לזה.
וספר התורה שבנפשי קורא לי לאהוב, להתפשט. ומי יודע אם אחר כל האהבה, אוכל עוד לאהוב באמת.
קרב אותי אלי, א-לוהי אמת, שאדע אהבת אמת שאין אחריה עוד אהבה. שתהיה שורש לכל הבאות אחריה, חכמות ונביאות ככל שתהיינה.
הבהר את שמי לְבָטַי, שיהיו ראויים לשם הַלֶבֶט, רק טרם לְחַש לי בשקט, מי הוא הַלֶבֶט המנדד שנותַי. ואַיֵּה יִמָצֵא לי ספק משובח מזה, שאמצא בו מזור לספק קודם, חיוור ושקרני.
האצל, ברא, יצור ועשה לי קנאות אמיתית של קנאים, מעוותת מחושך ומוטרפת מאור, ואז אצעק, ואהיה בטוח כמו שלא הייתי מעולם.
גלה לי את ספר התורה שלי, שיהיה בטוח בעצמו וכל יודע, ותן לי תפילות שמִחות, תפילות בהירות-מתלבטות-אמיתיות-מסופקות.
כפר לי על חטאים המתפרצים כברק, ועל חטאים המנקרים כגשם וכשלג, כשנים ילבינו.

וְעַל כּוּלָם, אֱלוֹהַּ סְפֵקוֹת, סְלַח לִי, מְחַל לִי, כַּפֶּר לִי.