אֲנִי אַדְמַת מִדְבָּר בּוּרָה
חֲרֻצָה בֹּרוֹת דִּמְעָה
צְחִיחָה מֵחַמַּת הַשֶּׁמֶשׁ
שֶׁנָּדַם בְּגִבְעוֹן
עָדַי מֵאָז לֹא הִגִּיעַ.
אֲנִי פִּסּוֹת עוֹר קָלוּף
רְדוּף אַשְׁמָה וָפַחַד
צְרוּב פִּצְעֵי מָוֶת
פָּשׁוּט בְּטַבּוּר שׁוּק הָעֲבָדִים.
אֲנִי עֲרֵמַת גּוּפוֹת מֵתוֹת
בִּי יָדַיִם כְּרֻתוֹת
בְּהֹנוֹת רַגְלַיִם צְבֻעוֹת שְׁחֹר
רִמּוֹת הַמֵּתִים.
נְוֵי מִדְבָּר
בַּקְּשׁוּ עָלַי רַחֲמִים!
בּוּרְסְקָאִים
בַּקְּשׁוּ עָלַי רַחֲמִים!
קַבְּרָנִים
בַּקְּשׁוּ עָלַי רַחֲמִים!
וְנִשְׁמָתִי מִשֶּׁכְּבָר הַיָּמִים יָצְתָה
וְאֶת בִּכְיִי גָעִיתִי לְלֹא תִכְלָה
עֵת בִּרְכַּי הָיוּ אֶצְלִי
לָשִׂים רֹאשִׁי אֶצְלָם.
אָמַרְתִּי:
אֵין הַדָּבָר תָּלוּי אֶלָּא בִי
יָצְתָה בַּת־קֹל וְאָמְרָה:
אָכֵן.