שירה

דירה לתאוותך

הָרַב הִזְכִּיר אֶת הַפִּדְיוֹם
אֲבָל לֹא אֶת הָאֲנָחָה
הָאֵבֶל
עַל שַׁבָּתִי שֶׁנִּשְׂרְפָה עַל מוֹקֵד
עֵצִים שֶׁקּוֹשְׁשָׁה
חֶרְפַּת תֵּעוּבֵךְ
שֶׁבֵּעֲרָה תְּפִלָּתִי
וְהַבּוּז שֶׁחָתַךְ וְרִידַי בְּאַמְבָּט
אוֹר אֵינְסוֹף
בֶּטַח
וְשֶׂרֶג עוֹרְקַי עַל הַפְּסַנְתֵּר הַמֵּת
בְּלִי קְרוֹבִים
הַחֶדֶר קָטֵן
מָחָר יִהְיֶה קָטָן אַף יוֹתֵר
מִצִּמּוּק לִבִּי
לְבָבֵךְ הַמִּתְכַּבֵּד
מִבֹּשֶׁת חֲטָאַי
מִפֶּרֶשׁ טֻמְאָתִי
וְאַתְּ רוּחַ עוֹמֵד, סָמִיךְ
מְנַגֵּן שִׁבְרִי
רֹעֶה עֲוֹנִי
צוֹרֵב פִּצְעִי עַד עוֹלָם
שָׁנָה נֶפֶשׁ שַׁעֲשֻׁעִים עֶלְיוֹנִים
הָיוּ לַתַּחְתּוֹנִים
דִּירָה לְתַאֲוָתְךָ

אֱלֹהַי, קָטַנְתָּ מְאֹד
בָּאַחֲרוֹנָה, אֵינֶנִּי רוֹאֶה
דָּבָר
רַק בַּעַל דָּבָר
אֲנִי רוֹאֶה
אֶת הַחֹפֶשׁ לִבְחוֹר
לַחְדּוֹל.

ביקורת המִברא

פורסם באסופה "לשונות של גאולה", ניסן ה'תש"ף, 2020

בְּרֵאשִׁית הָיָה לִי לֵב טָהוֹר
וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת
אוֹר קָדוֹשׁ בִּפְנֵי תִּינוֹק
נְשָׁמָה בְּלִי גּוּף
אוֹר בְּלִי כְּלִי
אוֹר שֶׁאֵין לוֹ סוֹף וְהַתְחָלָה
אֲבָל אַחֲרֵי כִּכְלוֹת הַכֹּל
בְּמַה שֶׁלְּלֹא סָפֵק נִרְאֶה כְּהוֹסָפָה שֶׁל עוֹרֵךְ מְאֻחָר יוֹתֵר
בָּא הַגֶּשֶׁם, וּנְשִׂיאִים וְרוּחַ – אָיִן
יֵשׁ לִי גּוּף
צָרִיךְ לַחְגֹּג אוֹתוֹ
כָּךְ כּוֹתְבִים בָּעִתּוֹן
אָמְרוּ בְּתָכְנִית הַבֹּקֶר
אָמְרוּ – אָז חוֹגְגִים
וְעַכְשָׁו הַגּוּף שֶׁלִּי עוֹרֵךְ אוֹתִי
מוֹצִיא דְּבָרִים מֵהֶקְשֵׁרָם
וַאֲנִי חָפְשִׁי כְּמוֹ שֶׁלֹּא הָיִיתִי מֵעוֹלָם
זֶה לֹא אֲנִי; זֶה הַגּוּף
זוֹ שִׁכְבָה שֶׁנּוֹסְפָה מְאֻחָר יוֹתֵר
נִרְאֶה שֶׁעַל יְדֵי שְׁנֵי עוֹרְכִים שׁוֹנִים
אוֹ אֲפִילוּ שְׁלוֹשָׁה
זֹאת נִתָּן לִרְאוֹת גַּם בַּשִּׁנּוּיִים בֵּין הַתְּקוּפוֹת
לְהַבְחִין בְּבֵרוּר בָּאוֹר הַנֶּעְלָם מִשָּׁנָה לְשָׁנָה
מָה שֶׁנִּרְאֶה כָּעֲבוֹדָה שֶׁל עוֹרְכִים רַבִּים אַף יוֹתֵר
שְׁלוֹשִׁים
שְׁמוֹנִים וּשְׁנָיִם
חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים עוֹרְכִים מְשֻׁגָּעִים
שֶׁאֵין לָהֶם בָּעוֹלָם כְּלוּם מִלְּבַד לַעֲרֹךְ אוֹתִי לַמָּוֶת
וּבְמָה שֶׁלְּלֹא סָפֵק נִרְאֶה כְּהוֹסָפָה שֶׁל עוֹרֵךְ מְאֻחָר יוֹתֵר
הִתְחַתַּנְתִּי אִתָּךְ
יֶלֶד, יַלְדָּה
יוֹצְרִים יֶלֶד, יַלְדָּה
לְעוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ תֹּהוּ
שְׁנֵי עוֹרְכִים מִינִימוּם
שׁוֹנִים, מִתְּקוּפוֹת שׁוֹנוֹת
אֲנִי מִתְּקוּפַת הָרוּחַ
אַתְּ מִתְּקוּפַת הָאֲדָמָה
וְהָעֶצֶב, עָרוּךְ כְּכָל שֶׁיְּהֵא
מִתְּקוּפַת הָאֶבֶן
אִם כֵּן, אֶפְשָׁר לִקְבֹּעַ
אֵין כָּאן מִקְשָׁה אַחַת
אֵין כָּאן יְצִירָה אַחַת
אֵין כָּאן לֹא נֵדֶר וְלֹא שַׁמְתָּא
וְלֹא אָרוּר
עַל קוֹנָם וְקוֹנָח וְנָזִיק וּפָזִיחַ אַף אֶחָד אֵינוֹ מֵעֵז לְדַבֵּר בְּיָמִים אֵלֶּה
יֵשׁ כָּאן מַאֲרָג מֻרְכָּב
שֶּׁקָּשֶׁה מְאֹד לְכַנּוֹתוֹ אֶחָד

מַה נוֹתַר מֵהָאֶחָד שֶׁלְּךָ, אֵלִי
אַחֲרֵי עֲרִיכָה
אוּלַי נְחַכֶּה לַגִּרְסָה הַמֻּרְחֶבֶת, לַבְּלוּ־רֵיי
זֶה בִּכְלָל לֹא כְּמוֹ הַסֵּפֶר
לֹא רוֹאִים כְּלוּם.

ללא כותרת

בְּסִיּוּט לֵילוֹתַי שָׁם אַתָּה
תָּמִיד אַתָּה
בַּחֲלוֹם אָשְׁרִי שָׁם אֵינְךָ
תָּמִיד אֵינְךָ
אֲבָל אֲנִי אֵינֶנִּי בִּשְׁנֵיהֶם.

תפילה ליעקב

תְּפִלָּה לְיַעֲקֹב, כִּי לֹא נוֹתְרוּ בִּי עוֹד תְּפִלּוֹת
אָכֵן, גָּדַל עֲוֹנְךָ מִנְּשׂוֹא
בְּתוֹרָתְךָ כָּתוּב: לֹא יַחְפֹּר בּוֹר –
אֶלָּא אִם כֵּן הִרְחִיק מִכֹּתֶל חֲבֵרוֹ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים,
וְסָד בַּסִּיד,
שֶׁלֹּא יְרַפֶּה אֶת הַקַּרְקַע
וְאִלּוּ אַתָּה חָפַרְתָּ בּוֹר
בְּאֶמְצַע קַרְקָעִית הַהֲוָיָה
וְלֹא הִרְחַקְתָּ דָּבָר
וְאַיֵּה הַסִּיד?
וּמָה שֶׁהִרְחַקְתָּ – עָשִׂיתָ כְּדֵי שֶׁלֹּא יַחֲזֹר
כָּל הַיֹּפִי הַזֶּה
וּמֵאָז לֹא חֲדֵלָה הַקַּרְקַע לִרְפּוֹת
וְהַכֹּל חָרוּשׁ בּוֹרוֹת־בּוֹרוֹת.

בָּרָאתָ בַּגָּן עֵץ חַיִּים
אֲבָל מִיָּד לָחַשְׁתָּ לִנְחַשׁ מָוֶת
וּמֵאָז לֹא חֲדֵלִים הַחַיִּים לָמוּת
אֲנַחְנוּ מֵתִים
וַאֲפִילוּ לִטּוֹל נַפְשֵׁנוּ אָסַרְתָּ
שֶׁלֹּא נָמוּת עוֹד יוֹתֵר
אֲבָל אֵיךְ אֶפְשָׁר לָמוּת עוֹד יוֹתֵר
כָּל הַמָּוֶת הַזֶּה.

חָפַרְתָּ בּוֹר בְּלֶב אִישׁ וְאִשָּׁה
לְמַעַן יִרְפּוּ כָּל חַיֵּיהֶם בְּגַעְגּוּעַ
וּמֵאָז לֹא חֲדֵלִים הַלְּבָבוֹת לִרְפּוֹת
כָּל הָרָע הַזֶּה.

חָפַרְתָּ רָע, צִמְצַמְתָּ טוֹב
וּמֵאָז מִי יִמָּלֵט מֵאֵימַת הַדִּין
וְאֵין דִּין, וְאֵין דַּיָּן
וְאֵין רָע, וְאֵין טוֹב
חָשַׁקְתָּ בַּתַּחְתּוֹנִים
רִפִּיתָ עֶלְיוֹנִים
חָפַצְתָּ בִּמְלוּכָה
שִׁבַּרְתָּ כֵּלִים
הֶעֱנַקְתָּ שַׁבָּת
הִשְׁבַּתָּ נֹעַם
הִרְקַעְתָּ בְּרִיּוֹת לַשָּׁמַיִם בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה
מִהַרְתָּ לְהַסִּיג לֵב בַּחֹרֶף בְּאֵימַת הַיְּצִירָה
הִגְדַּלְתָּ לְקָבְרֵנוּ בְּמִדּוֹת שֶׁבַע
הִלְבַּנְתָּ פָּנֵינוּ בְּגַסּוּת הַטֶּבַע
כָּל הַטֶּבַע הַזֶּה.

הָרוֹצֶה לְשַׁקֵּר – יַרְחִיק עֵדוּתוֹ
וְאַתָּה – חוֹתָמְךָ אֱמֶת, תוֹרָתְךָ אֱמֶת וְשִׁמְךָ אֱמֶת
וְאֵינְךָ מַרְחִיק דָּבָר
כִּי לֹא נוֹתַר דָּבָר
אַף לֹא גַּעְגּוּעַ אֶחָד
אַף לֹא אֶחָד
כָּל הָאֱמֶת הַזֹּאת.

בּוֹרוֹת־בּוֹרוֹת
דּוֹרוֹת־בּוֹרוֹת
כָּל הָרִפּוּי הַזֶּה
רַפֵּנוּ וְנִרְפֶּה, חָפְרֵנוּ וְנֵחָפֵר
רַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ: יֵשׁוּעַ הַנּוֹצְרִי – בְּצוֹאָה רוֹתַחַת נִדּוֹן
אֲבָל לֹא אָמְרוּ כִּי הַבְּרִיּוֹת כֻּלָּן – בִּכְלוּם נִדּוֹנוֹת
בִּכְלוּם
קַר כַּקֶּרַח.

שער לדופקי בתשובה עילאה

חַדְרֵךְ נָעוּל, וְאֵין מוֹרֶה
דֶּרֶך אֲרֻכָּה
כְּיָם אַהֲבָתִי נִשָּׂאָה
עַל עַנְנֵי כָּבוֹד
הָאָדָם, מָה
נוֹתַר מִמֶּנוּ, גִּבּוֹר בִּגְבוּרַת
סוּס שֶׁאֵין חֵפֶץ בְּלִבּוֹ, לֵב
טָהוֹר בְּרָא לִי
מִי לִי, וּמָה
לִי אַתָּה, וַאֲנִי
עֵרוֹם וְעֶרְיָה
וְכָל הַיּוֹם מְשׁוּגָתִי עָלַיִך
אֲבָל לִי, וַאֲנִי, וַאֲנִי
חַדְרֵך נָעוּל, וְאֵין פּוֹתֵחַ
שַׁעַר לְדוֹפְקֵי בִתְשׁוּבָה
עִלָּאָה, נֶעֱלָמָה מִכָּל בְּרִיּוֹת
צוֹבְאוֹת עַל חֹר
הַמַּנְעוּל מְבֻתָּק
יָצָאת מִכָּאן בַּיּוֹם אֲשֶׁר הוּא
קָרָא לָךְ
מִתְגַּעְגֵּעַ

אש זרה

בָּאָה שַׁבָּת – בָּאָה מְנוּחָה
אַל תְּעַשְּׁנוּ סִיגָרִיָּה לִפְנֵי וִיהִי נֹעַם
הַכֹּל יַחֲזֹר
גַּם אֲנַחְנוּ נַחֲזֹר לִפְעֻלָּה
מְצַנְּנִים לָנוּ אֶת אֵשׁ הַגֵּיהִנּוֹם
מְמִירִים אוֹתָהּ בְּאֵשׁ קָרָה
אֵשׁ זָרָה, יְדִידוּתִית
אֵשׁ הַכִּסּוּפִים
הַגְּרוּעָה מִכֹּל
הַמַּלְאָךְ הַמְּמֻנֶּה לְקָחָהּ מֵעִמָּנוּ לִפְנֵי הַמִּקְלַחַת, כְּשֶׁנִּכְנַסְנוּ לְכָאן
יַחַד עִם מַצַּת, זָ'קֵט כָּחֹל, שְׁעוֹן זָהָב וְאֵל אֶחָד
צָרַר הַכֹּל לְשַׂקִּית פְּלַסְטִיק
דְּחָפָנוּ לְמִקְלַחַת שֶׁל צֹאָה רוֹתַחַת
אַף אֶחָד לֹא הִצְלִיחַ לָצֵאת מִכָּאן
אָמַר לִי אָז רָשָׁע אֶחָד זָקֵן
הָיָה פַּעַם מִישֶׁהוּ שֶּׁהִצְלִיחַ לִבְרֹחַ לְאֲגַף רְשָׁעוֹת
וּכְשֶׁחָזַר הָיָה כֻּלּוֹ חָרוּךְ מִגַּעְגּוּעַ
אֲפִלּוּ תְּלוּנָה לֹא הֻגְּשָׁה
וּבְכָל שַׁבָּת, כְּשֶׁהַתּוֹפֶת מִצְטַנֶּנֶת
בָּאָה הַנּוֹרָאָה מִכֹּל
וְאָנוּ רָצִים מְעֻנִּים בְּכָל הָעוֹלָמוֹת
מְחַפְּשִׂים אֶת מַגָּעוֹ שֶׁל הַיָּפֶה מִכֹּל
מַכִּים רֹאשֵׁנוּ בַּכְּתָלִים הַפְּצוּעִים מִשֶּׂרֶט אֵלֶּה שֶׁנִּסּוּ לִשְׁאֹף עוֹד שְׁאִיפָה
לִפְנֵי שֶׁנָּדְמָה נִשְׁמָתָם לַשְּׁאוֹל
וְאַחֲרֵי כִּכְלוֹת הַכֹּל לֹא נוֹתָר עוֹד קוֹל
וְאָנוּ מֻטָּלִים חֲבוּטִים בְּמַיִם שֶּׁאֵין לָהֶם סוֹף
מִתְחַנְּנִים לְשׁוּב הָאֵשׁ
וּלְמַטָּה מִישֶׁהוּ מְעַשֵּׁן סִיגָרִיָּה לִפְנֵי וִיהִי נֹעַם
עֲסָקִים כָּרָגִיל, בִּיצֶ'ז
עַד לַשַּׁבָּת הַבָּאָה
אַף אֶחָד לֹא יוֹצֵא מִכָּאן
אָמַר לִי אָז רָשָׁע זָקֵן
הָיָה פַּעַם מִישֶׁהוּ שֶׁהָלַךְ אַחַר הָרֵיחַ
וּבָכָה
וְכָל הַמַּלְאָכִים בָּרְחוּ
מִישֶׁהוּ עִשֵּׁן סִיגָרִיָּה לִפְנֵי וִיהִי נֹעַם
עֲסָקִים כָּרָגִיל, בִּיצֶ'ז
עֲסָקִים כָּרָגִיל

מלך אסור באריזות

פורסם בגיליון 4 של מגזין יהי – כתב עת פואטי־פוליטי

הָיָה כָּאן חָתָן, לְלֹא סָפֵק
הָיָה
נְקוֹם נִקְמַת סִמָּנֵי חֲתָנֶיךָ
הַשְּׁפוּכִים עַל קִירוֹת הַמִּקְוֶה
עַל הַדַּרְגָּשִׁים
עַל מִשְׁטָחֵי הַפְּלַסְטִיק הַיִּעוּדִיִּים
נֶגֶד הַחֲלָקָה
רַק שֶׁלֹּא יַחְלִיק, הֶחָתָן
אֲרִיזָה מְרַשְׁרֶשֶׁת וּפִסּוֹת קַרְטוֹן
חֻלְצַת בְּרֶכְּסוֹני הוּא לוֹבֵשׁ, הֶחָתָן
חָסִיד, אֲבָל עִם כֶּסֶף
טִיקֶט שֶׁל גַּרְבֵּי נַיְלוֹן לְבָנִים מִכְּפָר חַבַּ"ד
לֹא סוֹבֵל מִפִּטְרִיּוֹת, מִתְמַקֵּד בַּבֹּהַק
עֲשֵׂה שֶׁלֹּא יִנְזְלוּ מֵשׁוֹקָיו כָּל יְמֵי הַשֶּׁבַע-בְּרָכוֹת
וְיִבְהֲקוּ לְעֵינֵי הָעֵדָה
בַּרְקוֹד גּוּפִיָּה גֶּבֶר כֻּתְנָה עִם שַׁרְווּלִים M 34.00
דָּבוּק אֶל הַסַּפְסָל
הַבַּרְקוֹד שֶׁל הַגַּטְקֶס בַּקִּיר, לְיַד הַמִּתְלִים
בִּנְיַן עֲדֵי-עַד יִמְלֹךְ
מֶלֶךְ אָסוּר בָּאֲרִיזוֹת מְרַשְׁרְשׁוֹת
34.00 עִם שַׁרְווּלִים M (צִיּוּר שֶׁל גּוּפִיָּה)
חָתָן דּוֹמֶה לְמֶלֶךְ
עִם בִּגְדֵי הַמֶּלֶךְ הַחֲדָשִׁים
וַאֲנִי מְשֻׁגָּע
עִם כְּתֹנֶת מְשֻׁגָּעִים

מקווה צאנז 3

מנזר צבאות אשם

בְּרֹאשׁ הַמִּנְזָר שֶׁלָנוּ שְׁלֹשָׁה אַחִים:
אָשֵׁם, בָּרֹאשׁ,
וְחָם וְיֶפֶת אַחֲרָאִים עַל הָאַסְפָּקָה.
בְּכָל בֹּקֶר אָנוּ פּוֹתְחִים בִּתְפִלַּת
אָשֵׁם אֲנִי לְפָנֶיךָ
אָשֵׁם אֱלֹהַי.
וְאָשֵׁם רוֹעֵם:
וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ;
אֲנִי אָשֵׁם!
אוֹמֵר אָשֵׁם,
הוּא רֹאשׁ הַמִּנְזָר,
וַאֲנַחְנוּ חוֹזְרִים:
אֲנִי אָשֵׁם!
אֲנִי אָשֵׁם!
אֵין עוֹד מִלְּבַדִּי,
אָשֵׁם!
וְאָשֵׁם, רֹאשׁ הַמִּנְזָר, אֵינוֹ מַסְכִּים:
אֲנִי אָשֵׁם!
הוּא צוֹעֵק בִּדְבֵקוּת נוֹרָאָה.
פַּעַם, בַּוִּדּוּי שֶׁלִּפְנֵי הַשֵּׁינָה
אָמַרְתִּי לְאָשֵׁם
שֶׁלְּעוֹלָם לֹא אוּכַל לַעֲבוֹד אֶת הַשֵּׁם.
אִם אֶהְיֶה אָשֵׁם –
הֲרֵי אֲנִי כְּבָר עוֹבֵד הַשֵּׁם
וְאֵינֶנִּי אָשֵׁם עוֹד בְּדָבָר;
וְאִם אֵינֶנִּי אָשֵׁם –
כְּבָר אֵינֶנִּי עוֹבֵד הַשֵּׁם.
וְאָשֵׁם אָמַר
שֶׁלְּעוֹלָם לֹא אֶהְיֶה אָשֵׁם כְּמוֹתוֹ
וּבְיוֹם הַמָּחָר
כְּבָר נָסַעְתִּי עִם יֶפֶת לְהָבִיא אַסְפָּקָה חֲדָשָׁה שֶׁל
אַשְׁמָה.

תפסיקו כבר לנשק

זוֹבְחֵי אָדָם עֲגָלִים יִשָּׁקוּן
הַיּוֹם יֵשׁ לְנַשֵּׁק עֲדָרִים עֲצוּמִים
הַנְּשִׁיקָה מְרֻבָּה
וְגַם הַזְּבָחִים
לֹא תוֹתִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר
נוֹצְרֵי אָדָם
נוֹצְרִים פִּסּוֹת מַתֶּכֶת
בְּאַ-קַפֶּלָה
זִבְחֵי אָדָם לֹא יִשָּׁקוּן דָּבָר
לְיַד הַקַּפֶּלָה
שְׁתִיקָתָם תְּנַתֵּץ בָּמוֹת
וְהֵן מְנַשְּׁקוֹת אֶת הַחִדָּלוֹן
מִי יֵדַע טַעַם נְשִׁיקָתָהּ שֶׁל בָּמָה
כְּשֶׁנִּצְלִים עַל הַמּוֹקֵד
אֶפְשָׁר לַחֲזֹר לְאֹהֶל מוֹעֵד
לְכָל חַי
יֵשׁ מוֹעֵד
וְאוּלַי גַּם אֹהֶל
אֵין יוֹתֵר נֵרוֹת
בִּמְנוֹרַת הַקָּנִים
מֵאָז שֶׁמָּצְאוּ פַּךְ שֶׁמֶן שׂוּמְשׂוּם
נָצוּר
מַקְפִּיצִים בַּבָּזִיכִים
נִתְחֵי זְבָחִים
וְקִרְעֵי מַתָּכוֹת
תַּפְסִיקוּ כְּבָר לְנַשֵּׁק.

פרפרים

פַּרְפָּרִים
פַּרְפָּרִים
הֵם בְּכָל מָקוֹם
בָּרֹאשׁ
בַּלְּחָיַיִם
כָּל הַלְּחָיַיִם שֶׁלִּי פַּרְפָּרִים,
גַּם שֶׁלָּךְ?
מִי נָתַן לָךְ פַּרְפָּר?
הַאִם תָּבִיאִי לִי אֶחָד,
אָדֹם?
הַאִם תְּשַׁחְרְרִי אוֹתוֹ
מִיָּדֵךְ הַקְּפוּצָה
לַחָפְשִׁי?
הַחֹפֶשׁ שֶׁלִּי רָמוּס
לָעוּס
נָגוּס
מִפִּיּוֹת זְחָלִים
שֶׁלֹּא הִצְלִיחוּ לִהְיוֹת אַמִּיצִים.
בַּבַּיִת שֶׁלָּנוּ
מֻתָּר לִהְיוֹת פַּרְפָּרִים
גַּם כְּשֶׁלֹּא חַלָּשִׁים.
הַאִם אַתְּ חַלָּשָׁה מַסְפִּיק
כְּדֵי לִהְיוֹת פַּרְפָּר?
הַאִם אַתְּ מַסְפִּיק לֹא־חַלָּשָׁה
כְּדֵי לִהְיוֹת פַּרְפָּר?
רַק פַּרְפָּרִים מְשֻׁגָּעִים
עוֹשִׂים חַיִּים
פַּרְפָּרִים חַיָּבִים לְדַלֵּג
לִקְפֹּץ
בֵּין פְּרָחִים
בֵּין מַצָּבִים
בֵּין בָּתִּים
מְלֵאֵי זְחָלִים.
הַבֶּגֶד שֶׁלִּי אָכוּל מֵעָשׁ,
גַּם שֶׁלָּךְ?
מִבַּעַד לְחוֹרִים אֶפְשָׁר לִרְאוֹת אֶת הַשָּׂדוֹת
וְגַם אַתְּ מְדַלֶּגֶת בֵּין שִׁבֳּלִים
שְׁחֹרָה
לְבָנָה
לְהֵיכָן עָף פַּרְפַּר-הַלַּיְלָה
מִיָּדֵךְ?

אל תקחו את הסולם

הַבּוֹקֶר שֶׁלְךָ הוּא הַשֶּׁמֶשׁ
הַמְּלַטֵּף אֶת קוֹלָהּ עַל מִסְגֶּרֶת הַחֲלוֹן
טַלִית מִתְדַּחְלֶלֶת
עַל אַרְבַּע כַּנְפוֹת עֵץ זַיִת שֶׁיָּשֵׁן
אַלְפֵי שְׁנוֹת יָרֵחַ
רַגְלֶיךָ עוֹצְרוֹת זֵיתִים
מוֹשְׁחוֹת בַּשֶּׁמֶן
אֶת עֲלֵי גַּן הָעֵדֶן
מִמַּעֲמַקֵּי בְּאֵר הַמַּיִם
יֶלֶד טָבוּל קוֹרֵא לַמָּשִׁיחַ
הַאִם עָלִינוּ מִן הַבּוֹר?
הַאִם הוּא נָפַל מִן הַקַּרְקַע?
בַּסֻּלָּם עוֹלִים הַמְּשִׁיחִים
יוֹרְדִים הַתּוֹקְעִים בַּשּׁוֹפָר
אַל תִּקְחוּ אֶת הַסֻּלָּם
יַעֲקֹב עוֹד חוֹלֵם חֲלוֹמוֹת
וְגַם הַמַּלְאָכִים אוֹכְלִים עוֹד בֶּן בָּקָר
בְּחֶמְאַת שִׁיאָה
וְלֹא כָּל הָעָם כְּבָר הָיָה בְּסִינַי
הֵם רָצִים הֲלֻמִּים בַּשָּׂדוֹת
מִתְנַשְּׁפִים
אִחוּר שֶׁל יוֹתֵר מֵרֶבַע שָׁעָה נֶחֱשָׁב חִסּוּר
הֵם לֹא מְחַסְּרִים
הֵם מְאַחֲרִים
אַל תִּקְחוּ אֶת הַסֻּלָּם.

 

צילום: אופיר סגל

רק לא אדם כסף

רַק לֹא אָדָם כֶּסֶף!
בְּבַקָּשָׁה, לֹא!
נָא, יֻקָּח לְךָ מְעַט מֵי מִקְוֶה
וְאֶל תַּתִּיז עָלֶיךָ מֵי־חַטָּאת
עָצְמָה גַּבְרִית בִּלְתִּי־מִתְפַּשֶּׁרֶת
כִּבּוּשׁ שֶׁל אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה-שֶׁבַע
גַּם בְּשַׁבָּת וּבְמוֹעֲדֵי יִשְׂרָאֵל
אַל נָא תַּבְחִילֵנִי מִלְּפָנֶיךָ
לָמָּה שֶׁלֹּא תְּנַסֶּה חַוָּה זָהָב?
אִיב, אָדָם אֶנְד אִיב
אֶנְד לִירִ-יקָה
אֲבוֹתֶיךָ הָיוּ צַיָּדִים-לַקָּטִים שֶׁל פִּטְרִיּוֹת
בְּמִדְבַּר סִינַי
רָאוּ אֶת הַקּוֹלוֹת
הַאִם תִּשָּׁכַח בֵּין שׁוּרָה שֶׁל מַקַּ"טִים
שְׁכוּחִים עַל מַדַּף־הָאֲבֵדוֹת
בַּצָּרְכָנִיָּה
סְטַטִּיסְטִיק בְּשׁוּרָה שֶׁל בְּנֵי־אֵלִים
בַּעֲלֵי עָצְמָה גַּבְרִית בִּלְתִּי־מִתְפַּשֶּׁרֶת
קַח אֶת חַוָּה זָהָב
פִּתּוּי בִּלְתִּי־נִגְמָר
שִׁשִּׁים וְשֶׁבַע-שֵׁשׁ
נָא לֹא לְהִתְקַשֵּׁר בְּשַׁבָּת
וּבְמוֹעֲדֵי יִשְׂרָאֵל
וּבְמִדְבַּר סִינַי
אוּלַי אֶקְס שׁוֹקוֹלָד
שׁוֹקוֹלָדִים בְּרֵיחַ כָּזֶה אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בִּמְחִיר טוֹב
בַּתַּחֲנָה הַמֶּרְכָּזִית
רַק לֹא אָדָם כֶּסֶף, בְּנִי הַיָּקָר
רַק לֹא אָדָם כֶּסֶף.

פערפיל

בָּעִיר הַזֹּאת כֻּלָּם אוֹמְרִים הָעִיר הַזֹּאת
כֻּלָּם טְרַנְסִים
קְוִוירִים
חַסְרֵי-
אַ-
דּוּ-
דּוּז פּוּאָה
אוֹ מַי גּוֹוֹד
הָעָם שֶׁלִּי אָבַד
שִׂימוּ לֵב!
אֲנִי אוֹמֶרֶת גּוֹד
כְּמוֹ גוֹדְוִוין
לֹא גַּאד
כְּמוֹ זְרַע גַּד
לֹא רַבִּים יוֹדְעִים זֹאת
בָּעִיר הַזֹּאת
אֲבָל לָמַדְתִּי בְּלִיבֶרְפּוֹאוֹוּל
וְיֵשׁ לִי מִבְטָא בְּרִיטִי
אֲפִילוּ כְּשֶׁאֲנִי דּוֹבֶרֶת גֶּרְמָנִית
אַף אֶחָד
כִּמְעַט
לֹא יָכוֹל לָדַעַת שֶׁאֲנִי יְהוּדִיָּה
גַּם אֲנִי
כִּמְעַט
לֹא יוֹדַעַת שֶּׁאֲנִי יְהוּדִיָּה
אִם אֶתְחַתֵּן עִם בְּרִיטִי
יִהְיוּ לִי יְלָדִים בְּרִיטִים
שֶׁהֵם כִּמְעַט לֹא יְהוּדִים
הַשִּׁין שֶׁלִּי שׁוֹרֶקֶת
כְּשֶׁאֲנִי מְדַבֶּרֶת בְּעִבְרִית הפְּרוֹבִינְצְיַאלִית הַזֹּאת
אֲבָל בְּאַנְגְלִית הִיא מִתְרוֹנֶנֶת
וּבְגֶרְמָנִית הִיא שְׁוַואךְ אוּנְד רוּאִישׁ
שְׁכְcְh
אֲנִי לֹא יוֹדַעַת לְאֵיפֹה אֲנִי רוֹצָה לִנְסֹעַ עַכְשָׁו
סִינְס הָעָם שֶׁלִּי אָבַד
אוֹ מַי גּוֹוֹד
אֲנִי מֵתָה מִזְּמַן
לֹא רַבִּים יוֹדְעִים זֹאת
אֲבָל כְּשֶׁהֵם יֵדְעוּ אֲנִי אֶשְׂרוֹף
אֶת גּוּפָתִי הַמֵּתָה
כְּמוֹ שֶּׁשָּׂרְפוּ אֶת אַיְכְמַן
אַיְchמַן, כַּמּוּבָן – ככככ, שששש
אֲפַזֵּר אֶת אֲפָרִי בְּמִבְטָא בְּרִיטִי
מֵעַל נָהָר מְקֻדָּשׁ
לְתוֹךְ לוֹעוֹת פְּעוּרִים
שֶׁל לִוְיְתָנִים מְהוּהִים
מִסְּעוּדוֹת הַצַּדִּיקִים
לֹא רַבִּים יוֹדְעִים זֹאת
אֲבָל בֶּן הַזּוּג שֶׁלִּי חֲרֵדִי
הוּא עַצְמוֹ לֹא יוֹדֵעַ זֹאת
מֵאָז שֶׁעָזַב וְעָבַר לָעִיר הַזֹּאת
הַלֵּב שֶׁלּוֹ שָׂרוּף מִבִּפְנִים
כְּמוֹ פֶערְפִיל
שֶׁאוֹכְלִים רַק בְּלֵיל שַׁבָּת
וְלֹא בְּיוֹם טוֹב
סִינְס מִי בִּכְלָל רוֹצֶה לֶאֱכוֹל פֶערְפִיל בְּיוֹם טוֹב

כשתפגשי

כְּשֶׁתִּרְצִי לָבוֹא לְכָאן
תִּהְיֶינָה הַדְּלָתוֹת נְעוּלוֹת
טְרוּקוֹת
טְרוּפוֹת בְּמֵימֵי הַיַּמִּים כוּלָּם
אֵין קֵץ לְגַעְגּוּעֵךְ
אֵין תַּכְלִית לְיָפְיֵךְ
נִצָּב יִהְיֶה עַל הַמִּפְתָּן הַסָּחוּף
חֲסַר־תּוֹעֶלֶת
צִיּוּר הָדוּר מִתְנוֹעֵעַ בְּגַאֲוָה עַל עֵץ קוֹקוּס
בְּאִי שֶׁבּוֹ מֵעוֹלָם לֹא הָיְתָה נֶפֶשׁ חַיָּה
וּוַדַּאי לֹא נֶפֶשׁ אֲהוּבֵךְ, שֶׁחָיָה לְעוֹלָם
שִׁירֵךְ לְעוֹלָם לֹא יִכָּתֵב
אַהֲבָתֵךְ תִּהְיֶה אַנְדַּרְטָה
בָּהּ אִישׁ לֹא יַבִּיט
וַדַּאי לֹא אֲהוּבֵךְ, שֶׁאֵין מַבִּיט כָּמֹהוּ
כְּשֶׁתִּפְגְּשִׁי
רֵיק יִהְיֶה הַיְּקוּם
חָרוּךְ
וְרַק רֵיחַ שַׂעֲרוֹ הַשָּׂרוּף יַטְרִיף
וְלֹא יִהְיֶה מִי שֶׁיָּרִיחַ
אֶת הַשִּׁגָּעוֹן
אֲפִילּוּ מְשֻׁגָּעִים לֹא יִהְיוּ
בְּעוֹלָם בּוֹ הוּא אֵינֶנּוּ
אֵין אַף אֶחָד
כְּדֵי לָדַעַת טֵרוּף מַהוּ
רַק שְׁפִיּוּת לֹא־מְדִידָה
שֶׁנּוֹתְרָה לִשְׁמוֹר עַל הָעוֹלָם
טָרוּף.

 

ציור: I miss you, by Tony Sandoval

https://www.facebook.com/efi.wiseman?ref=ts&fref=ts

מלאפום במקום שורוק

פורסם בקונטרס השירה והיצירה "מִגּוֹ", טבת ה'תשפ"ב, 2021, ירושלים

הַיֶּלֶד הַזֶּה גּוֹהֵר עַל הַמַּגְלֵשָׁה
עֵינָיו עֲשׂוּיוֹת פֶּחָם וְיִידִישׁ
רוֹדְפוֹת שְׁבָרִים קְשִׁיחִים
שֶׁל אוֹתִיּוֹת מְנֻפָּצוֹת מִזְּכוּכִית
הַרְבֵּה עַיְנִים וְאַלֶפִים, אִי וְאוּ
חֻלְצָה מְשֻׁבֶּצֶת
מִכְנְסֵי שַׁי שָׁאוּל מְכֻוָּצִים בְּגוּמִי
יֵשׁ לְךָ מְלָאפוּם בַּגוּמִי בִּמְקוֹם שׁוּרוּק
תִּרְאוֹ אֶת הָאִישׁ הַזֶּה
יֵשׁ לוֹ מִכְנָסַיִם קְרוּעִים בְּצֶבַע תְּכֵלֶת
בִּמְקוֹם מִכְנָסַיִם אֲרֻכִּים בְּצֶבַע שָׁחֹר
אִמָּא, מָה הוּא גּוֹי?
יֵשׁ לִי עֵינַיִם עֲשׂוּיוֹת נְשָׁלֵי נְחָשִׁים
בִּמְקוֹם שִׁבְרֵי אוֹתִיּוֹת יִידִישׁ
וְהֵן כְּבָר לֹא רוֹדְפוֹת עַד סוֹף הָעוֹלָם
רַק צוֹלְלוֹת לְתוֹךְ חוֹרֵי הַגֻּלְגֹּלֶת
עַד לַסּוֹף הַמַּר.

צילום: אפרים וייסמן