נעשינו פגרים.

מתים, מעלים סירחון גופות מצחין, מלאים ברימות הספק האוכלות בביטחון חסר פקפוקים את גופותינו.

תחת אברים מתים הושמו פרוטזות, כואבות, מייסרות, בלתי תואמות למראה. פרוטזות הרעל, מזינות בפרוטזיוּת את שנותר, מאביסות את החי במזון המתים.

דממת מוות שרתה על הכל, רק רעש לסתות הרימות נשמע באוויר הדחוס מריח. ומה שנותר מהכל, הוא רעש הגופות המתות, מתפצחות בלסתות קטנות של רימות כל-יודעות הלועסות בשר בשיניים מסופקות.

ובמורד עוד מתגלגלות הפרוטזות.