בְּרֹאשׁ הַמִּנְזָר שֶׁלָנוּ שְׁלֹשָׁה אַחִים:
אָשֵׁם, בָּרֹאשׁ,
וְחָם וְיֶפֶת אַחֲרָאִים עַל הָאַסְפָּקָה.
בְּכָל בֹּקֶר אָנוּ פּוֹתְחִים בִּתְפִלַּת
אָשֵׁם אֲנִי לְפָנֶיךָ
אָשֵׁם אֱלֹהַי.
וְאָשֵׁם רוֹעֵם:
וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ;
אֲנִי אָשֵׁם!
אוֹמֵר אָשֵׁם,
הוּא רֹאשׁ הַמִּנְזָר,
וַאֲנַחְנוּ חוֹזְרִים:
אֲנִי אָשֵׁם!
אֲנִי אָשֵׁם!
אֵין עוֹד מִלְּבַדִּי,
אָשֵׁם!
וְאָשֵׁם, רֹאשׁ הַמִּנְזָר, אֵינוֹ מַסְכִּים:
אֲנִי אָשֵׁם!
הוּא צוֹעֵק בִּדְבֵקוּת נוֹרָאָה.
פַּעַם, בַּוִּדּוּי שֶׁלִּפְנֵי הַשֵּׁינָה
אָמַרְתִּי לְאָשֵׁם
שֶׁלְּעוֹלָם לֹא אוּכַל לַעֲבוֹד אֶת הַשֵּׁם.
אִם אֶהְיֶה אָשֵׁם –
הֲרֵי אֲנִי כְּבָר עוֹבֵד הַשֵּׁם
וְאֵינֶנִּי אָשֵׁם עוֹד בְּדָבָר;
וְאִם אֵינֶנִּי אָשֵׁם –
כְּבָר אֵינֶנִּי עוֹבֵד הַשֵּׁם.
וְאָשֵׁם אָמַר
שֶׁלְּעוֹלָם לֹא אֶהְיֶה אָשֵׁם כְּמוֹתוֹ
וּבְיוֹם הַמָּחָר
כְּבָר נָסַעְתִּי עִם יֶפֶת לְהָבִיא אַסְפָּקָה חֲדָשָׁה שֶׁל
אַשְׁמָה.